חברת פלינר טענה בכתב ההגנה שכנגד וכן בתצהיר מטעמה בעניין שינוי הגבהים ובעניין היעדר תכנון לכביש הפנימי. עניין זה נובע מהעובדה, שאין עליה מחלוקת, כי מגרש 1006 לא היה מפותח ונעדרו בו תשתיות בסיסיות. בהסכם 1006, היתה התייחסות מפורשת לכך שהליכי תכנון תשתיות ופיתוח עשויים להביא להארכת המועד להוצאת היתר בניה. לפיכך, אין המדובר בהרחבת חזית.
- מהאמור לעיל עולה, כי ביום 13.6.11 לא היתה קיימת תכנית בינוי, כפי שעולה מפרוטוקול הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה, וכי תכנית הבינוי התקבלה עובר ליום 15.9.11.
הוכח כי היה שינוי בגבהים, והוכח שהשינוי נעשה עובר ליום 23.4.12, בהתאם למפה שהציג המומחה מאירסדורף בחקירתו הנגדית.
--- סוף עמוד 39 ---
אמנם, המכתב מיום 6.3.12, שבמסגרתו הודיעה העירייה לחברת פלינר על השינוי המתוכנן לא הוצג בפני, והמכתב לא היה ממוען לבן עטר. יחד עם זאת, בן עטר הצהיר כי הגובה החדש נמסר לחברת פלינר בסוף חודש מרץ 2012, וכי עדכון התכניות ארך כשבועיים שלושה ולאחר מכן הן הוגשו לרשות המקומית, קרי במהלך חודש אפריל 2012. עדותו של בן עטר בעניין זה לא נסתרה.
התמונה המתקבלת הינה, כי חברת פלינר הגישה את הבקשה להיתר בניה, והוועדה החלה לדון בה עובר ליום 13.6.11, אולם לאחר מכן, במהלך חודש מרץ 2012 ולאחר שהתקיימו מספר דיונים בבקשה, נמסרה לחברת פלינר הודעה כי הגובה הראשוני שנמסר לה אינו סופי. רק בסוף חודש מרץ 2012 נמסר לחברת פלינר הגובה החדש. לאחר מכן בוצע תכנון מחדש על ידי חברת פלינר, והיא הגישה את התכניות המעודכנות לעירייה לצורך קבלת היתר הבניה בחודש אפריל. חודש לאחר מכן כבר החלו הגורמים בעירייה לחתום על התכניות, ותהליך החתימות ארך כחודשיים. כאמור, מועד החתימה הראשונה על הבקשה להיתר בניה, הינו מיום 28.5.12 והאחרונה מיום 8.7.12. בן עטר הצהיר כי בתקופה זו התחלפה אדריכלית העירייה, מה שגרם לעיכוב בתהליך החתימות על הבקשה להיתר בניה.
לא שוכנעתי כי מדובר בפרק זמן שאינו סביר.
- באשר לטענות לפיהן חברת פלינר הצהירה כי אין מניעה מבחינתה להתקשר בהסכם, הרי שהצהרה זו כללה הסתייגות, לפיה ההצהרה כפופה "למגבלות ולאפשריות הבדיקות במועד חתימת חוזה זה" (סעיף 19(א)) וכן "בכפוף לאישור התב"ע במתכונתה הקיימת" (סעיף (19(ה)). משהוכח כי בוצעו שינויים בגבהים, אשר כפי שנקבע חברת פלינר לא היתה יכולה לצפות, הרי שהמדובר במגבלות ובבדיקות שלא היה ניתן לבצע עובר לחתימה על החוזה.
כמו כן, התחייבותה של חברת פלינר היתה למילוי התחייבויותיה על פי החוזה במלואן ובמועדן (סעיף 19(ה)), אולם כפי שפורט לעיל, הסכם 1006 אפשר את דחיית המועדים הקבועים בו, בהתקיימות התנאים הקבועים בו (סעיף 4). משהוכח שהתקיימו התנאים המביאים להארכת המועד ביחס להליכי התכנון, הרי שהיתר הבניה הוצא במועד הקבוע בהסכם.
- באשר לטענות חברת פזית ביחס להיתר שקיבלה חברת רמי שבירו, בהתאם לעדותו של בן עטר, המגרשים של חברת רמי שבירו מצויים בסמוך לכביש ראשי שהיה כבר סלול ולפיכך לא נדרשו הליכים תכנוניים נוספים. עדות זו לא נסתרה.
- לנוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי עובר ליום 8.7.12 מועד החתימה האחרונה מטעם העירייה על הבקשה להיתר בניה, היו גורמים מעכבים שהיה בהם כדי להאריך את המועד להוצאת היתר בנייה בהתאם לסעיף 4 להסכם 1006.
- אין מחלוקת בין הצדדים, כי בהתאם להסכם 1006, חברת פזית חויבה בתשלום היטל ההשבחה, אשר ישולם מתוך כספי הליווי הבנקאי וכי ללא תשלום היטל השבחה, לא ניתן לקבל היתר בניה. כמו כן, אף אין מחלוקת שהסכם הליווי הבנקאי נחתם ביום 5.7.12, וכי היטל ההשבחה שולם ביום 15.11.12.
סעיף 4(ה) להסכם 1006 קובע כך: