גם בעניין זה הצדדים לא נחקרו על האמור בתצהיריהם.
אני מקבלת את ההסבר שניתן על ידי בן עטר, לפיו הדרישה של חברת פלינר מחברת פזית לתאם עמה מראש הגעה של רוכשים פוטנציאליים לבניין נבעה מצרכי בטחון, ומוצאת כי דרישה זו הינה דרישה סבירה.
לפיכך, דרישה זו של חברת פלינר אינה מהווה הפרה של הסכם 1006.
--- סוף עמוד 48 ---
- בעניין דרישת התשלום עבור תכניות המכר, איתן הצהיר כי בתחילה סירבה חברת פלינר להעביר לידי חברת פזית את תכניות המכר של דירותיה, אשר בלעדיהן לא ניתן למכור את הדירות, ולאחר מכן התנתה את מסירתן בתשלום סך של 25,000 ₪ כולל מע"מ (בסעיף 71 לתצהירו).
בן עטר הצהיר כי חברת פלינר לא התנגדה למסור לחברת פזית את התכניות, אולם דרשה עבורן תשלום (בסעיף 87 לתצהירו).
במכתבו של בן עטר לעו"ד נוף מיום 27.10.14, כתב בן עטר כי "עבור סט התכניות אנו מבקשים לשלם לנו סך של 5,200 ₪ בתוספת מע"מ" וכי "עבור מפרטי חוק המכר אנו מבקשים לשלם לנו סך של 15,960 ₪ בתוספת מע"מ". כן נכתב כי "עם אישורכם וקבלת הסכום האמור לעיל, נעביר את התשריטים והמפרטים" (נספח 23 לתצהיר בן עטר). כלומר, הסכום נדרש עבור כלל דירותיה של חברת פזית.
עוד הצהיר בן עטר, כי חברת פזית לא שילמה את הסכומים שנדרשו על ידי חברת פלינר, שכן לא באמת התכוונה למכור את דירותיה, אלא ביקשה להמשיך להמתין לעליית ערך הדירות (בסעיף 88 לתצהירו).
גם בעניין זה העדים לא נחקרו. חברת פזית לא טענה כי הסכם 1006 מחייב את חברת פלינר להעביר לידיה את תכניות המכר ללא תשלום, ואף לא הוכיחה כי מדובר בסכום לא סביר. נוסף על כך, חברת פזית לא סיפקה הסבר מדוע לא שילמה את הסכום שנדרש על ידי חברת פלינר עבור הפקת התכניות, לצורך הקטנת הנזק, ככל שאכן נדרשו לה.
לפיכך, אני מוצאת כי הדרישה לתשלום עבור התכניות אינה מהווה הפרה של הסכם 1006 וממילא לא הוכח כי היה בה כדי להביא לעיכוב במכירת הדירות של חברת פזית.
- באשר לטענה בעניין ביתן המכירות, איתן הצהיר כי חברת פזית פנתה לחברת פלינר בבקשה להקים ביתן מכירות משלה על מגרש 1006, בסמוך לביתן המכירות של חברת פלינר, אולם חברת פלינר סירבה לכך וציינה שחברת פזית תוכל להשתמש ב"קונטיינר" שמצוי בסוף מגרש 1006, אך ה"קונטיינר" ממוקם בסמוך למנופים והיכן שמאוחסנים חומרי הבניה (בסעיף 72 לתצהירו).
כן הצהיר איתן שחברת פזית ביקשה למקם את ביתן המכירות במגרש 1007, אשר 53% ממנו מצויים בבעלותה, אולם חברת פלינר "עשתה במגרש 1007 כבשלה, ללא הסכמת התובעת שכנגד, וגידרה אותו ואחסנה בו חומרי בנייה, פסולת וציוד מכאני כבד. משכך, נמנעה מהתובעת שכנגד אף האפשרות למקם את ביתן המכירות שלה במגרש זה" (בסעיף 73 לתצהירו).