ביחס להקמת ביתן המכירות במגרש 1007, הרי שכפי שכבר נקבע, גידור המגרש נעשה בידיעתה של חברת פזית. יחד עם זאת, מגרש זה אכן מצוי בבעלותה החלקית של חברת פזית ולפיכך, ככל שהיתה מעוניינת בכך, היתה יכולה לפנות לחברת פלינר ולדרוש ממנה לפנות את הציוד שאוחסן שם לצורך הקמת ביתן מכירות במגרש זה. חברת פזית לא טענה כי נעשתה פנייה בעניין זה לחברת פלינר. לפיכך, לא שוכנעתי שנמנעה מחברת פזית האפשרות להקים ביתן מכירות במגרש 1007.
- באשר לטענות חברת פזית לפיהן חברת פלינר מנעה מחברת פזית להתקשר עם חברת אלדר ועם אבי לוין או שותפו לצורך שיווק דירותיה, איתן הצהיר כי הוא פנה לחברת אלדר, האחראית לשיווק דירותיה של חברת פלינר, וביקש לשכור את שירותיה לצורך שיווק הדירות, אולם "מר צביקה ברונפמן, מטעם חברת אלדר שיווק, הודיע לי כי הנתבעת שכנגד הורתה לו באופן
--- סוף עמוד 50 ---
מפורש שלא לאפשר לתובעת שכנגד לעשות שימוש בביתן המכירות ושלא לסייע לה בשום אופן (תמורת תשלום כמובן) במכירת דירותיה" (בסעיף 74 לתצהירו, ההדגשות במקור – א.ר.ב).
חברת פלינר ציינה בסיכומיה כי המדובר בעדות שמועה, שכן מר ברונפמן לא הובא לעדות.
איתן הצהיר כי בהמשך ביקש להתקשר עם מר אבי לוין, שסייע בעבר למכירת דירותיה של חברת פלינר בפרויקטים אחרים והומלץ בחום על ידי מנהלה של חברת פלינר, אולם לאחר שסוכמו התנאים המסחריים בין חברת פזית למר לוין, הודיע מר לוין לאיתן כי "מנהל הנתבעת שכנגד אסר עליו לסייע במכירת דירותיה של התובעת שכנגד, וזאת על אף שבעבר הסכים ועודד את שיתוף הפעולה בין הצדדים" (בסעיף 75 לתצהירו).
איתן הצהיר שמר לוין הציע לו ששותפו יקדם את מכירת הדירות עבור חברת פזית באותם התנאים המסחריים שסוכמו, אולם כעבור זמן קצר הודיע לו מר לוין כי חברת פלינר אסרה גם על שותפו לסייע בכל דרך שהיא למכירת דירותיה של חברת פזית (בסעיף 76 לתצהירו).
בן עטר הצהיר כי חברת פלינר לא אסרה על חברת אלדר להתקשר עם חברת פזית לצורך שיווק דירותיה (בסעיף 91 לתצהירו).
כן הצהיר כי חברת פלינר לא אסרה על מר לוין להתקשר עם חברת פזית, "אולם לאור היקף השירותים שמר לווין נותן לפלינר ומקום ביצועם, הועלתה התמיהה כיצד הוא יוכל להמשיך וליתן את השירותים כדבעי ומבלי קשר לזהות הפונה אליו". כן הצהיר כי חברת פלינר לא ידעה כי למר לוין יש שותף "ועל כן ממילא לא יכלה לאסור עליו להתקשר עם מאן דהוא" (בסעיף 92).