--- סוף עמוד 57 ---
חתימותיהן של חברת פזית ושל חברת פלינר מצויות על מסמך דירות הקבלן, על מסמך דירות המוכר ועל תרשים החלוקה בהסכם החלוקה הראשון.
אין מחלוקת בין הצדדים שביום 27.8.12 נערך הסכם חלוקה נוסף (להלן: "הסכם החלוקה השני") (נספח 26 לתצהיר איתן).
בסעיף 19 למסמך דירות הבעלים בהסכם החלוקה השני, מצוינת הדירה הצפונית כדירה השייכת לבעלים: "פנטהאוז מס' זמני 49 בקומת המגורים השלוש עשרה הפונה לכיוונים מזרח-צפון-מערב". הדירה הצפונית מצוינת גם כדירה השייכת לקבלן, בסעיף 31 למסמך דירות הקבלן: "פנטהאוז מס' זמני 50 בקומת המגורים השלוש עשרה הפונה לכיוונים מזרח-צפון-מערב". כלומר, הדירה הצפונית משויכת לשני הצדדים בהתאם לחלק המילולי של הסכם החלוקה השני.
יצוין, שחברת פזית לא התייחסה לכפילות זו בכתבי הטענות מטעמה, בתצהיריה או בסיכומיה.
תרשים החלוקה בהסכם החלוקה השני נותר ללא שינוי ביחס לחלוקת הדירות בין הצדדים.
חתימותיהן של חברת פזית ושל חברת פלינר מצויות על מסמך דירות הקבלן, על מסמך דירות המוכר ועל תרשים החלוקה בהסכם החלוקה השני.
- איתן הצהיר כי בהסכם החלוקה הראשון נקבע כי הדירה הצפונית שייכת לחברת פזית, וכי "מדובר היה בתנאי עקרוני וברור במהלך חלוקת הדירות והדבר היה ידוע היטב לנתבעת שכנגד" (בסעיף 102 לתצהירו). כן הצהיר כי בנספח החלוקה המילולי בהסכם החלוקה הראשון נפלה טעות סופר ביחס לדירת הפנטהאוז של חברת פזית, "ואולם, בהתאם להסכמות הצדדים בעניין חלוקת הדירות, בתשריט שצורף להסכם החלוקה הראשון נקבע באופן ברור כי דירת התובעת שכנגד בקומה ה-13 פונה לכיוון מזרח-צפון" (בסעיף 103 לתצהירו, ההדגשות במקור – א.ר.ב).
איתן הצהיר כי במסגרת הסכם החלוקה השני תוקנה הטעות באופן שתואם את התשריטים (בסעיף 104 לתצהירו).
כן הצהיר כי לאחר הגשת כתב התביעה על ידי חברת פזית, הבחינה חברת פזית תוך עיון בנסח הטאבו שצורף לכתב התביעה, כי דירתה בקומה ה-13 נמכרה על ידי חברת פלינר כאילו היתה דירתה שלה.
- בן עטר הצהיר כי בהתאם לסיכום בין הצדדים, הדירה הצפונית שייכת לחברת פלינר, והדירה הדרומית שייכת לחברת פזית (בסעיף 60 לתצהירו), וכי הסכם החלוקה הראשון הוא הרלוונטי לדירות בקומה 13 (בסעיף 61 לתצהירו).
עוד הצהיר כי כל שניתן ללמוד מהתרשים בהסכמי החלוקה, עליו נסמכת חברת פזית, הוא שלכל אחד מהצדדים יש דירה בקומה 13, כיוון שלגבי קומות 15-13 אין אזכור לכיוונים בתרשים (בסעיפים 62-61 לתצהירו).