לא היתה כל מניעה להוציא היתר בניה במועד. העיכוב בהוצאת היתר הבניה נבע מתהליך מכוון בו נקטה חברת פלינר על מנת להביא לדחייה בהתחלת הבניה, מתוך שיקולים כלכליים ועומס עבודה, כמו גם מרשלנות וחוסר מקצועיות של הגורמים המטפלים בהוצאת ההיתר.
חברת פלינר אף התעכבה בהתקשרות עם הבנק המלווה, באופן שגרם לחברת פזית לאחר במועד תשלום היטל ההשבחה, אשר בלעדיו לא ניתן לקבל היתר בניה.
חברת פלינר התחייבה בהסכם כי בדקה את הוראות התב"ע ואין כל מניעה תכנונית או אחרת להוצאת היתר הבניה במועד ולפיכך, טענותיה בדבר מניעות תכנוניות ואחרות נדחות על הסף.
העיכוב בהוצאת ההיתר הביא לעיכוב במסירת הדירות. חברת פזית פנתה לחברת פלינר בדרישות לקבלת הפיצוי הקבוע בהסכם בגין האיחור, אולם חברת פלינר דחתה את פניותיה.
בהתאם לסעיף 16(ה) להסכם ביחס למגרש 1006, זכאית חברת פזית לפיצוי בגין האיחור במסירת הדירות בסך של 2,868,000 ₪. לחלופין, זכאית חברת פזית לפיצויים בגין נזק בפועל בסך של 2,761,000 ₪.
--- סוף עמוד 6 ---
- חברת פלינר מנעה מחברת פזית למכור את דירותיה, והערימה עליה קשיים. לנוכח זאת, לא היה ביכולתה של חברת פזית להחזיר את ההלוואות אותן נטלה בגין הפרויקט במגרש 1006. חברת פזית הפסידה עסקאות מכר בשל חלק מהקשיים האמורים, ונזק זה עומד על סך של 100,000 ₪.
הנזקים שנגרמו לחברת פזית מתבטאים אף בריביות מיותרות ששילמה עבור הלוואות שנטלה, בסך של 804,250 ₪, נכון למועד הגשת התביעה שכנגד.
חברת פזית אף טוענת שחברת פלינר הפרה את התחייבותה בסעיף 9(ב) להסכם, בו נקבע שרמת הגימור של דירותיה תהא זהה לזו של דירותיה של חברת פלינר. לפיכך, זכאית חברת פזית להתקנת אסלות תלויות בעלות של 399,550 ₪ ולפיצוי בגין ירידת ערכן של הדירות, אבדן ימי עבודה והוצאות בקשר להחלפת האסלות, בסך של 200,000 ₪.
בהמשך לחתימת הסכם 1006, נחתם בין הצדדים הסכם לפיו דירת הפנטהאוז בקומה ה-13 הפונה לכיוונים מזרח-צפון הינה של חברת פזית (ולא דירת הפנטהאוז הפונה לכיוונים מזרח-דרום כטענת חברת פלינר). חברת פלינר מכרה את דירת הפנטהאוז האמורה כאילו היתה דירתה שלה.
חברת פזית ביקשה כי בית המשפט יצהיר כי דירת הפנטהאוז הפונה לכיוון מזרח-צפון שייכת לה, ומשכך הסכם המכר בו התקשרה חברת פלינר עם רוכשי דירת הפנטהאוז בטל. לחלופין, בית המשפט התבקש להורות כי על חברת פלינר לפצות את חברת פזית בסך של 200,000 ₪.