"ציביה מייסון: מה הולך שמה?
...
אלון מוסאיוף: כדי שזה יעבור על שמי..." (הדגשה לא במקור) (ת/28א עמ' 9).
בעמ' 22 לתמליל עו"ד דרוק, ב"כ צביה מייסון, מסביר לה כי שלושת המסמכים הם על מנת להעביר את הנכסים לחייב, ייפוי הכוח עליו נדרשה צביה לחתום ייפה את כוחם של החייב, עו"ד שכטר ושותפיו (עמ' 25), ובהמשך עו"ד צין מסביר לצביה שהנכסים יועברו לחייב (עמ' 27), וכי כל המיסים שיחולו על הנכס ישולמו על ידי החייב (עמ' 28) ובעמ' 13 אומר החייב לצביה: "I’m behind it ".
בסופה של פגישה זו, נחתם הסכם מכר בין שמואל לצביה, ונחתמה צוואה, בה מצווה צביה את זכויותיה בנכסים לחייב.
8. התנהלות דומה ניתן לראות במשא ומתן לרכישת זכויותיה של מייסי. מכירת זכויותיה של מייסי נעשתה באמצעות אחייניה, האחים דניאל, מאיר ויוסי הלר (להלן: "האחים הלר"), לטובתם חתמה מייסי על ייפוי כוח המסמיך אותם לפעול בזכויותיה בנכסים, ובכלל זה למכור אותם ולקבל עבורה תמורתם (נספח A לת/155, תצהירו של דניאל הלר).
--- סוף עמוד 9 ---
חמישה ימים לפני חתימת הסכם המכר, ערך החייב עם האחים הלר מסמך הנושא כותרת "זיכרון דבורים", שבו הועלו על הכתב עיקרי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדבר העסקה (נספח B ל- ת/155). מזכרון הדיבורים עולה כי החייב הוא צד להסכם:
"והיות וה"ה אלון מוסיוף (להלן הקונה) ברצונו לקנות הנכסים והמוכרים ברצונם למכור:
הוסכם כדלהלן:
א) המוכרים יעבירו בעלות הנכסים להקונה ע"י חתימת יפוי כח בלתי חוזר לשם הקונה או לשם כל מי שהקונה יבקש, והמוכרים ימנו עו"ד כבקשת הקונה להיות בא כוחם.
ב) העברת הבעלות הנ"ל מעביר כל חוב או חיוב שיש או שיהיה בקשר להנכסים להקונה והמוכר לא יחוייב בתשלום שום חוב או חיוב שהיה או שיהיה בקשר להנכסים".
לאחר ס"ק ב' הוסף בכתב יד תנאי כי: "הסכם זה לא יועבר לשלטונות".
כאשר נשאל החייב על העובדה כי הוא חתום על המסמך כקונה, הוא ענה:
"ש. הקונה על פי המסמך זה אתה?
ת. אני חתום על המסמך הזה לא בתור קונה אלא בתור זכרון דיבורים".
שמואל העיד כי אינו מכיר את המסמך (פרו' עמ' 232 ש' 1-2). ואילו דניאל הלר העיד כי המגעים והמשא ומתן בנוגע למכירת זכויותיה של מייסי נוהלו על ידי החייב, ורק במעמד החתימה על ההסכם ובאופן מפתיע נודע להם כי שמואל הוא שיהיה צד להסכם (סעיפים 7 ו-9 לתצהירו ת/15; פרו' עמ' 70 ש' 13-19).
--- סוף עמוד 10 ---
לטענת החייב, עדות דניאל הלר מגמתית ואינה אמינה. הסכם הדיבורים מציין במפורש "לשם הקונה או לשם כל מי שהקונה יבקש..." וכוונתו במילים אלה היתה כי שמואל הוא זה שייקנה. ואכן, בפועל כותרת המסמך "הסכם מכירה" נמחקה ובמקומה נרשם "זכרון דבורים". כמו כן, האחים הלר מצוינים במסמך זה כמוכרים, למרות שאינם הבעלים אלא שלוחים של מייסי, ואילו בהסכם המכר רשומה מייסי כמוכרת. כל אלה, יש בהם לדעת החייב כדי להוכיח כי "זכרון הדבורים" הינו במסמך ראשוני בלבד, והמסמך המחייב הוא הסכם המכר.