פסקי דין

סעש (נצ') 18913-10-13 רג'א נאבסו נ' מדינת ישראל – משרד החינוך - חלק 14

16 מאי 2017
הדפסה

התובעת הוסיפה וטענה, כי בתחילת שנת הלימודים העוקבת (2011 – 2012), פנתה אליה המנהלת, ואמרה לה שעליה (על המנהלת) "לסגור כיתה" ולפטר מורים. לפי הטענה, באותו מעמד אמרה לה המנהלת, כי היא שחוקה, ביקשה והפצירה בה לפרוש, וכן חזרה והבטיחה לה "תנאי עידוד פרישה". כך בלשון התובעת (סעיף 7 לתצהירה): "המנהלת שבה ואמרה לי שעדיין נותנים את תנאי

--- סוף עמוד  21 ---

עידוד הפרישה, הבטיחה לי שאוכל לקבל כפי שקיבלו מורים אחרים שעזבו בפרישה מרצון והבטיחה לי כי אם אפרוש מרצון, אקבל את התנאים האלו...".[36]

עוד טענה התובעת, כי המנהלת הציגה בפניה מכתב שהביאה עימה, ובו "הייתה" התחייבות התובעת לפרוש בשנת הלימודים הבאה, מאחר שהתובעת שחוקה.

לטענת התובעת, היא הרגישה שהמנהלת אינה רוצה בה בבית הספר, ומאחר שמצאה את התנאים (תנאי הפרישה) סבירים - כאלו שיוכלו לאפשר לה לפרוש "ועדיין לא להצטמצם ברמת החיים" – החליטה לחתום על גבי המסמך.[37] בחקירתה הנגדית תיארה התובעת את נסיבות החתימה על גבי אותו מסמך: לטענתה, היא עמדה להיכנס לכיתה, המנהלת קראה לה לחתום על גבי הטופס, והיא חתמה ונכנסה לכיתה, מבלי שדיברה עם המנהלת. כאשר נשאלה האם יש בידיה עותק של אותו מסמך, השיבה התובעת בשלילה.[38]

ב.         כמו-כן, בחקירתה הנגדית, נשאלה התובעת, האם בידיה מסמך, אשר מפרט את התנאים, שהבטיחה לה המנהלת. התובעת השיבה בשלילה, וציינה כי הכל היה בעל פה.[39]

ג.         בתצהירה, הכחישה המנהלת את חלקן המכריע של טענות אלו. בפרט, היא הכחישה נמרצות כי מסרה לתובעת הבטחות כלשהן באשר לתנאי פרישתה. באשר להבטחות שצוינו בסעיפים  5.7 ו-7 לתצהיר התובעת ציינה המנהלת כי לא היו דברים מעולם. המנהלת הוסיפה, כי היא כלל אינה מודעת לתנאי הפרישה של מורים, ואף אינה מודעת האם מדובר בתנאים קבועים, או שמא משתנים מדי שנה, ואף מעולם לא עסקה בעניין זה. המנהלת גם הכחישה, כי פנתה לתובעת בנושא פיטורי מורים, והכחישה כי שוחחה עם התובעת על תנאי עידוד פרישה. [40]  היא ציינה, כי בניגוד לגרסת התובעת, יוזמת הפרישה הייתה של התובעת, והתובעת היא זו שפנתה אליה, כדי שתמליץ על פרישתה.[41]

--- סוף עמוד 22 ---

ד.         לאחר שעיינו בטענות הצדדים, על רקע מכלול חומר הראיות, העדפנו את גרסת הנתבעת. גרסת התובעת בדבר הבטחות שנמסרו לה על ידי המנהלת – חסרת בסיס ראייתי ממשי, והיא אף נחלשת על רקע הראיות שהונחו לפנינו. להלן ננמק:  ראשית, עדות המנהלת הייתה עדיפה בעינינו על עדות התובעת, אשר כפי שביארנו לעיל, ונסביר להלן הייתה נגועה בקשיים.

עמוד הקודם1...1314
15...36עמוד הבא