"אני החתומה מטה רג'א נאבסו סיימתי השתלמות בת שנתיים באוניברסיטה הפתוחה (מורה יוזם ומטמיע 2012) והגשת העבודה הסופית עד תאריך 10.7.13 וזאת מזכה אותי בהעלאת הדרגה. לכן ברור לי שאני עולה לדרגה 7 עם יציאתי לפנסיה. ואני גם כן דורשת את התמריצים ואת ההסתגלות, כי אני יודעת שיש מורות שיצאו לפנסיה אחרי גיל 60 וכן הן קבלו את התמריצים ואת ההסגלות".
בסיכומיה, טענה התובעת, כי באותה תביעה כתבה "...שברור לה שתקבל את תנאי עידוד הפרישה חרף העובדה שעברה את גיל 60.".[51] אלא, שעיננו הרואות שהיגד כזה אינו מצוי שם.
- טענת התובעת, לפיה מתן ההטבות הוצב כתנאי הכרחי לפרישה - אינה עולה בקנה אחד עם התמונה הכוללת, ועם יתר טענותיה, ונסביר:
מחומר הראיות עולה, כי התובעת ידעה שעליה לבדוק את תנאי זכאותה, בטרם הגישה תביעה לגמלה – ועל כן היא פעלה בהתאם. כאמור, גב' שוורץ השיבה לה שהיא אינה זכאית להטבות פרישה כלשהן. בכל זאת, בחרה התובעת להגיש תביעה לגמלה, כאשר ברקע אותה תשובה שנמסרה לה.
הואיל וכך, אילו כוונת התובעת הייתה להתנות את בקשתה בקבלת הטבות פרישה, כי אז מצופה היה כי הדברים יירשמו בבירור. לא כל שכן, בשים לב לכך שלטענתה, היו ברקע סיבות כלכליות משמעותיות, שהובילו אותה לסייג את רצונה לפרוש. הלכה למעשה, וכאמור, התובעת לא נקטה לשון התניה, ואף ראתה לנכון לציין את הדברים בפרק ההערות בלבד.
אכן, התובעת ציינה, כי היא "דורשת" את "התמריצים" ואת ה"הסתגלות". אין שום זכר להתניית הבקשה לגמלה בקבלתם של אלה. בוודאי שלשון הערות התובעת, אינה מתיישבת עם טענתה, לפיה כוונתה הייתה כי פרישתה "תיעשה" "אך ורק" בתנאי שהיא תקבל את ההטבות והדרגה. הפער המשמעותי בין טענות התובעת בדיעבד, לבין לשון הערותיה מזמן אמת – מעורר קושי.
לא זו אף זו - אילו אכן כוונת התובעת הייתה להתנות את רצונה לפרוש (כל שכן לאור שיקוליה הכלכליים) כי אז מצופה היה כי דרישותיה היו קונקרטיות. אלא שבפועל, היא הסתפקה בדרישת "הסתגלות", ו"תמריצים", כך באופן כללי.
--- סוף עמוד 28 ---
בנוסף, אילו היה ממש בטענת התובעת, כי אז מצופה היה למצוא לכך תיעוד במכתב הביטול. אלא שהעיסוק הקונקרטי באותו מכתב הוא בדרגה בלבד.
לבסוף, כפי שקבענו לעיל, בסמוך לאחר אישור פרישתה, התובעת פנתה לגב' שוורץ והלינה על אי קבלת הדרגה – ועל כך בלבד. אף נתון זה אינו מתיישב עם טענות התובעת.
בסיכומיה, לצד הטענה שלפיה התובעת סייגה את רצונה לפרוש וקשרה לו תנאים, היא הסבירה מדוע עשתה שימוש במילים "אני דורשת". לטענתה, בין הפעם הראשונה והפעם השניה בה מילאה את הטפסים, התחזקה אצלה ההבנה שכדי לקבל את הדרגה והתנאים כל שעליה לעשות זה לדרוש אותם. לכן, עת מילאה התובעת את הטופס בפעם השנייה נקטה בלשון "אני דורשת".[52]