שמאי הנתבעת לא נחקר על חוות דעתו.
- מר דורון קזז, מנהל טכני מטעם הנתבעת העיד שקורוזיה מסוג זה שנצפתה בתמונות הרכב, הינה סטנדרטית. העד הוסיף כי לגישתו הניתוח הטכני שנערך על ידי מומחה התובע, אינו נכון, חיישן מסוג זה המותקן ברכב מדליק מנורת תקלה ואין לקבל הטענה שלא עבדו נורות אזהרה בזמן שהמנוע החל להתחמם (עמ' 8, ש' 20-31).
- מבין חוות הדעת וגרסאות הצדדים באשר למקור הכשל במנוע הרכב ולשאלה האם קדמה לכשל התראה, אני מוצאת לבכר את חוות דעתו של מומחה התובע, אשר מסקנותיו בחוות דעתו, כמו גם עדותו בבית המשפט, לא נסתרו בראיה של ממש על ידי עדי הנתבעת וחוות דעת המומחה מטעמה.
- יודגש כי השמאי מטעם הנתבעת, לא בדק את הרכב טרם עריכת חוות הדעת. יודגש כי לא הייתה כל מניעה לבדוק את הרכב, החל ממועד הלנת התובע על הנזק לראשונה עם הגעתו למוסך ולאחר מכן עם הגשת התביעה ועד הדיון השני שהתקיים ביום 7.2.17, אלא שהנתבעת השתהתה ולא עשתה כן ובחלוף כ-10 חודשים הושבת הרכב בעקבות תאונה.
לפיכך חוות דעת השמאי שהגישה הנתבעת, אינה נסמכת על בדיקת הרכב, אלא על תמונות שהעביר שמאי התובע ועל סמך חשבוניות מוסך ובמצב דברים זה אין ליתן לה משקל זהה לזה הניתן לחוות הדעת מטעם התובע שנערכה לאחר מספר בדיקות שונות ומפורטות.
בדומה לזה, אף המשקל שיש ליתן למכתב צד ג' 3, מטעם מוסך כפיר, אשר צורף לכתב ההגנה, אינו רב.
על פי מכתב זה, אשר נכתב ביום 17.11.16, כשנה לאחר הגעת הרכב למוסך בשל הכשל במנוע, מסקנת המוסך הינה כי "ברכב הייתה דליפת נוזל הקירור מצנרת המים של המנוע".
אולם, המכתב מוסיף ומפרט שלושה סימנים מקדימים מהן ניתן היה ללמוד על התחממות המנוע ולהימנע מהנזק שנגרם וביניהם – שעון החום, הפסקת פעולת המזגן ורעשים ודפיקות חזקות מכוון המנוע.
אף בהתעלם מהעבודה כי אין מדובר בחוות דעת העונה על הוראות פקודת הראיות, בהתחשב בניהול ההליך בתביעות קטנות, הרי שיש במכתב כדי לחזק טענות התובע ולפיהן נוזל הקירור דלף מצנרת המים והתקלה אינה נובעת מהימנעותו לבדוק מים ושמן.
- מעבר לאמור, חוות דעת מטעם מומחה התובע, נערכה לאחר ארבע בדיקות שבוצעו לרכב, טרם פירוק המנוע, לאחר פירוק המנוע ולאחר התקנת המנוע החדש ולא עלה בידי הנתבעת לסתור המסקנות אליהן הגיע בחוות דעתו ואותן הסביר בעדותו המפורטת בבית המשפט.