- נציג הנתבעת, מר אמנון תנעמי סיפר בעדותו כי במסגרת העסקה לחכירת הרכב הוצגו בפני התובע כל הנתונים הרלבנטיים של הרכב, קרי, רישיון הרכב, דוח בדיקת מכון והיסטוריית טיפולים. לדבריו, ההתייחסות לעסקה הייתה בדומה לקניית רכב והרכב עבר תהליך של בדיקה, השבחה ומתן אחריות למנוע ולגיר.
- לדברי העד, התובע הלין מספר פעמים על תקלות ברכב, נורות האזהרה פעלו ובעקבות זאת הנתבעת נשאה באחריות וטיפלה בתקלות. בתום תקופת האחריות, אחרי 3 חודשים, חלה תקלה ברכב ולא ניתן לקבל את הטענה שמערכות הבקרה לא עבדו.
- כמו כן, העידו שמאי מטעם התובע, מר שלמה שביב ומנהל טכני מטעם הנתבעת, בכל הקשור לשאלה מהו מקור הכשל במנוע והאם קדמו לכשל סימנים שהתריעו בפני התובע על התחממות המנוע.
- בדיון שהתקיים ביום 08.05.17 העידו צדדי ג', אשר חזרו על טענות ההגנה שנטענו בכתבי ההגנה מטעמם.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בכל אשר הוצג ושמעתי עדויות הצדדים והעדים מטעמם, אני מוצאת לנכון לקבל את התביעה בחלקה.
ראשית, תיבחן השאלה מהי חובת הגילוי המוטלת על הנתבעת בעת החכרת הרכב מכוח חוק מכירת רכש משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש") ומכוח חובת תום הלב והאם הנתבעת גילתה לתובע את המידע הנדרש בעת ההתקשרות עימו.
- סעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש קובע –
"(א) לא יעשה עוסק ברכב עסקה בעניין מכירת רכב משומש, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) ...
(2) העוסק ברכב מסר לרוכש הרכב, עד למועד חתימת החוזה ובנפרד מהחוזה, טופס חתום בידו, שמפורטים בו הפרטים כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה – טופס גילוי);
(3) רוכש הרכב אישר בחתימת ידו את קבלת טופס הגילוי.
(ב) עוסק ברכב יפרט במדויק, בטופס הגילוי, את הפרטים שלהלן:
(3)-(1) ...
(4) פגיעות שנגרמו לרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, עד למועד מסירת טופס הגילוי;
(5) מספר הקילומטרים שעבר הרכב, ככל הידוע לעוסק ברכב, מיום רישומו לראשונה ועד למועד מסירת טופס הגילוי;
(6) ...
(ג)-(ד) ...
בהתאם להוראות החוק, חובה על המוכר ליתן בידי הרוכש "טופס גילוי נאות" בו מפורטות בין היתר פגיעות שנגרמו לרכב, ולהחתימו שראה ועיין.