לטענת הנתבעת, יש להחריג בענייננו את האחריות, שכן על פי הצהרת התובע בהסכם, חלה עליו חובה לבדוק הימצאות שמן גיר, שמן מנוע ומים ובמקום בו לא פעל התובע בהתאם להתחייבותו, מוחרגת אחריות הנתבעת.
- התובע העיד כי כחודשיים לאחר ההתקשרות עם התבעת, במהלכם הוכנס הרכב פעמיים למוסך, נסע עם הרכב ליחידה בה הוא משרת כאיש קבע. במהלך הנסיעה כבה הרכב והוא הזמין גרר. כבר בעת הרמת הרכב על ידי הגרר, כך לטענת התובע, הבחינו כי קיימת נזילת מים, אולם כשהגיע למוסך הופנתה אליו האשמה בטענה שלא מילא מים. נוכח האשמה זו, הזמין התובע בו במקום, שמאי לשם בדיקת הרכב וזה גילה כי השסתומים המחברים בין הצינורות, לא חוברו כראוי, כי המנוע עבר בעבר החלפת ראש מנוע וקיימת עדות להתחממות. (עמ' 1 ועמ' 3-4 ש' 26 ואילך).
לשאלת בית המשפט השיב התובע, כי ברגע בו הרכב התחמם, הבחין כי המחבר בין המנוע לרדיאטור התנתק לגמרי והמערכת לא הספיקה לגלות את החסר במים (עמ' 4, ש' 15-13).
לשאלת נציג הנתבעת השיב התובע שבשל היותו איש צבא הנמצא רוב הזמן ביחידה, אשתו נוהגת רוב הזמן ברכב והוא בדק מידי שבוע שמן ומים (עמ' 4, ש' 22).
- התובע תמך תביעתו בחוות דעת שנערכה על ידי שמאי רכב, מר שביב שלומי. על פי חוות הדעת, קיימים סימני איטום בחיבור צינורות המים של מערכת הקירור למנוע וניתן להבחין בסימנים של חומר איטום וחבק בין צינור המים העליון למנוע (עמ' 4 לחווה"ד).
כמו כן, הבחין השמאי בסימני שחיקה במיסבי גל הארכובה המעידים שהמנוע התחמם. מערכת חימום תא הנוסעים המחוברת לצנרת המים במנוע, נמצאה מנותקת והדבר מעיד שהרכב סבל בעבר מבעיות דליפת נוזל קרור ונעשה מעקף על מנת לפתור באופן חלקי ולחסוך בעליות תיקון. עוד נמצא כי ראש המנוע פורק בעבר ונמצאו חלקי פלסטיק קטנים שאינם קשורים, בין הצילינדרים לבלוק המנוע, תופעה המעידה על התרשלות בעבודה קודמת.
על פי קביעתו של השמאי, מאחר וחיישן חום המנוע ברכב הוא מסוג 'טבלן' הנמצא בתוך נוזל הקרור ומודד את טמפרטורת הנוזל ומאחר והנוזל דלף, מד החיווי לא הציג כי המנוע מתחמם.
בסיכום חוות הדעת נכתב:
"הרכב הנדון סבל בעברו כפי הנראה מבעיות דליפת נוזל קירור. מערכת חימום תא הנוסעים נותקה בעבר על מנת לחסוך בעלויות תיקון.
סימני חומרי אטימה וחיבור בין צינורות נוזל הקירור לבלוק המנוע מעידים כי נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להדק את הצינורות מאחר ונוזל קירור דלף החוצה מקצוותיהם.