מותר, עוד, לתהות כיצד מתיישבת הטענה בדבר התעקשותו של מר עזר להוסיף אל החוזה שבכתב תניה בדבר-פינוי מוקדם עם טענת-הנתבעים, שכבר הוזכרה, כי הוא ביקש לסלק מן החוזה כל רמז לידיעתו על אודותיו של פינוי קרוב, וזאת על מנת להסתיר ידיעה כזו מבעלות-המקרקעין. הטענות הללו אינן יכולות לשכון יחד.
- אלה הם פני-הדברים גם בכל הנוגע לעובדה כי לפי בקשתו של מר עזר לא נקצבה השכירות מראש לשלוש שנים, כי אם לשנה יחידה עם שתי אפשרויות להארכה, בשנה אחת בכל פעם. כיצד-זה מלמד מנגנון חוזי שכזה, ומותיר את הברירה לתובעת לבדה, על ידיעתה על אודותיו של פינוי קרוב? דבר בתניה זו שבהסכם-השכירות אינו מתיישב עם עמדתו של עורך-הדין ששו, בפסקה 31 לתצהיר-עדותו הראשית כי היו אלו "שתי תקופות אופציה בנות שנה כל אחת אשר היו תלויות בהליכים מול חברת דן". דבר בלשונו של ההסכם לא קשר – הן בנוֹסחו של החוזה והן בתכליתו – את מנגנון-האופציה לפעולתן של בעלות-המקרקעין. משמעותו היחידה של המנגנון שנקבע הייתה כי עובדיה, ברצותה, לא יכׂלה לקצר את תקופת-השכירות. לתובעת, מנגד, ניתנה אפשרות לעמוד לפי רצונה על הפעלתן של שתי האופציות, כלומר על שכירות למשך שלוש שנים. פינוי מוקדם פירושו היה, במקרה כזה, הפרתו של החוזה בידי עובדיה. כלום מתקבל על הדעת כי עובדיה תסכים לשאת, לבדה, בסיכון להיתפש כמפרת-ההסכם, כשמִן העבר האחר מצוי מתקשר, היודע את מה שהיא יודעת על אודותיו של פינוי צפוי? דווקא העובדה כי עובדיה לא ביקשה לכלול בהסכם מנגנון מקביל של "אופציה", שתעמוד לה לקיצורה של תקופת-השכירות כשם שהיא עומדת לתובעת להארכתה, תורמת לחשש כי היה מי שביקש להסתיר מן התובעת את דבר-קיומה של דרישה לפינוי.
- ממילא, רצונו של מתקשר בחוזה לכלול בו תניות, המגֵנות עליו מפני הפרתו, איננו אינדיקציה מספקת לידיעתו על הפרה צפויה. כך נוהֵג היה מתקשר סביר, השוקל את סיכוניו לפי המידע שבידיו ובפרט לפי המצג, שהעמיד לפניו הצד השני. דבר בראיותיהם של הנתבעים אינו מבסס מסקנה כי לא זה היה הרקע לדרישה להחזר-השקעות במקרה של פינוי מוקדם. דבר בראיותיהם אינו מבסס מסקנה כי לא זה היה הרקע לעשייתו של מנגנון ה"אופציות", לטובת-התובעת, בהסכם-השכירות.
תרשומות ממשרדו של עורך-הדין ששו
- אחיזה של עיקר ביקשה ההגנה למצוא בתרשומות מעשה ידיו של עורך-הדין ששו ובהן תמציתן הנטענת של פגישות, שקיימו הצדדים עובר לקשירתו של ההסכם. "שיחת ועידה בין חיים [עזר] וששון [עובדיה]", נכתב בתרשומת הנושאת תאריך של יום 7.7.2009, "בעיית הליכי הפינוי מול חברת דן ת[י]פתר במסגרת מסחרית תוך שיתוף פעולה בין הצדדים" (נספח א' לתצהירו של נתבע 3). "חיים הבטיח לסייע לששון בהליכי הפינוי", הייתה תמציתה של פגישה מיום 21.7.2009, "והוא מקווה שהוא יוכל להישאר יותר משנה במקום. מבחינתו בין שנה וחצי לשנתיים זה המינימום שהוא צריך. ששון מבקש שלא יגזים בהוצאות השיפוץ" (שם). "רותי מסרה לי", נכתב למחרת-קשירתו של הסכם-השכירות בהתייחס לגב' קולבסקי (גבאי), לשעבר מנהלת-חשבונות בתובעת, "שחיים בטח יהפוך את המקום [כלומר – ישקיע בשיפוצים] כי הוא כזה [באופיו] ורק מקווה שיוכל להישאר במקום יותר משנתיים". "מסרתי", כתב עורך-הדין ששו על עצמו, "שזה מסוכן והליכים הפינוי [במקור] יכולים להיות יותר מהירים מהמתוכנן" (שם).