תכתובות אלו לא נקטו לשון עמומה או פתוחה. הן לא הותירו פתח לשינוי עתידי מדרישת-הפינוי או ממועדה. נהירה הייתה נחישותן של בעלות-המקרקעין לסיים את הקשר עם עובדיה ולקבל לידיהן את המקרקעין והם פנויים, קודם שיוציא חודש אוגוסט את ימיו. כה מובהקים היו הדברים כי הם הוליכו את עובדיה לעתור לפניו של בית-משפט זה – לאחר קשירתו של ההסכם לשכירות-מִשנה עם התובעת – לצו ומשמעותו היא דחייתו של הפינוי בשנתיים לפחות (ת"א (שלום תל אביב-יפו) 4643-08-09 ש.א. עובדיה בע"מ נ' החברה המאוחדת לתיירות בע"מ; נמחקה בהסכמה (כבוד השופטת בלהה טולקובסקי, 19.8.2009)).
הנה כי כן, לפחות חודשיים קודם שנקשרה בחוזה עם התובעת ידעה עובדיה, ללא צל-צלו של ספק כי זכויותיה במקרקעין תבואנה אל קצן במועד נתון וחל עוד קודם ליומה הראשון של שכירות-המשנה. עובדיה ידעה כי מיומה הראשון של התקופה הנקובה בהסכם לשכירות-משנה היא לא תוכל להשכיר את המקרקעין לתובעת. בכל זאת, היא נקשרה בהסכם הזה.
- משמיאנה עובדיה לפַנות את המושכר כנדרש עתרו בעלות-המקרקעין לפניו של בית-משפט זה לסילוקה מהם. תביעתן (תא"ח (שלום תל אביב-יפו) 5187-09-09 החברה המאוחדת לתיירות בע"מ נ' ש.א. עובדיה בע"מ (פורסם במאגרים, 20.1.2010)) הוגשה בתאריך 10.9.2009 – שבועות מספר לאחר קשירתו של ההסכם לשכירות-משנה; ימים אחדים קודם לתחילתה של תקופת-השכירות ולפחות שלושה חודשים טרם סיומם של השיפוצים. עובדיה יוצגה באותו הליך בידיו גם של עורך-הדין ששו. בית-המשפט (כבוד השופטת עידית ברקוביץ) נעתר למבוקש. פסק-הדין שיצא מלפניו הורה לעובדיה לפַנות את המקרקעין "נקיים מכל אדם וחפץ" עד ליום 20.2.2010.
באותה הכרעה, שנעשתה חלוטה עם מחיקתו של ערעור לבית-המשפט המחוזי (ע"א (מחוזי תל אביב) 30768-02-10 ש.א. עובדיה בע"מ נ' החברה המאוחדת לתיירות בע"מ; נמחק 21.2.2012), נקבע כי הסכם-השכירות שבין עובדיה לבין בעלות-המקרקעין הסתיים זה מכבר. לא נמצא שחר לטענתה של עובדיה כי החברה המאוחדת או דן הבטיחו לה עוד שנתיים של שכירות מן היום, שבו יתקבל בידיהן הֵיתר לבנייה במקרקעין. "ביום 16.4.09", נקב בית-משפט השלום במועדה של פגישה ובה הועלתה לראשונה, על-פה, דרישת-הפינוי, "הודיעו [דן והחברה האם שלה] ל[עובדיה] כי החלו בהשגת האישורים והיתרי הבניה וכי עליה לפנות את הנכס במהלך חודש אוגוסט 2009" (הפִּסקה העשירית לפסק-הדין).