באורח קונקרטי הטעים מר עובדיה כי הוא לא היה מעלה בדעתו להשכיר נכס, שחֶרב-קונקרטית של פינוי תולה מעליו: "זה לא שאני כבר יש לי צו פינוי ואני אשכיר לו. איפה, איפה השכל הישר תגיד לי. מה זה אנחנו פה מטומטמים? מה אנחנו פה שודדים? מה אנחנו נוכלים? אני לא נוכֵל" (עמ' 192, ש' 20-18). בכל הדברים הללו, במלוא-הרצינות, אינני רואה יסוד לפקפק. אך אין הם מתיישבים עם הסכמתו הנטענת של מר עובדיה לשתף פעולה עם התובעת בהעֲרמה עתידית, כך ולא אחרת, על בעלות-המקרקעין.
- הגרסה בדבר קנוניה באה גם בעדותו של עורך-הדין ששו. היה זה, לשונו בתצהיר, "כחלק מהסיכום בין התובעת לנתבעים 1-2 שהוצג בפניי על ידי הנתבעים טרם חתימת הסכם השכירות. לפיו, היה ולא יעלה בידי הנתבעים להביא לדחיית הליכי הפינוי, הרי שהתובעת תנסה להביא לעיכובם באמצעות העלאת הטענה כי לא ידעה על הליכי הפינוי" (פסקה 26 לתצהיר-עדותו הראשית). בחקירה הנגדית הוספו הדברים הבאים:
| "ש.
ת. ש. ת.
בית-המשפט:
ת. בית-המשפט:
ת.
בית-המשפט: ת.
בית-המשפט:
ת. ב"כ התובעת:
ת. ש. ת. ש.
ת.
ש.
ת. |
אתה עומד על הטענה שלך שהצדדים הם שאמרו לך 'אל תכניס את נושא הפינוי להסכם השכירות כי אנחנו רוצים לשתף פעולה מול דן', נכון?
בהחלט. אוקי. ומתי הם אמרו לך את זה? הם לא אמרו לי את זה. תראה, זה מאוד קל לקחת איזה שהיא רובריקה או קובייה ולנסות לנתק אותה מכל הסיטואציה. אדוני, השאלה היתה פשוטה. השאלה היתה: אותה גרסה שאדוני מעלה, איזו אחיזה יש לה בדברים שאדוני שמע מהצדדים? איזה אחיזה יש לה? כן. איפה אדוני שמע שיודעים כולם על הפינוי, אבל מחליטים לא להכניס את זה [לחוזה] ולא לכתוב את זה כדי שיהיה אחר כך [מנוף מול דן]? הצדדים מנהלים שיחה מאוד פתוחה ומאוד ערה אצלי במשרד. עוד קודם לשיחה הזאת אני מקבל מסמך, שבו כותבים ש[אנשי-התובעת] מודעים להליכי הפינוי. כותבת לי מנהלת החשבונות של [עובדיה]: 'הוא [מר עזר] מודע להליכי הפינוי'. הצדדים אחרי זה נפגשים אצלי במשרד ומדברים על הדברים בצורה מאוד פתוחה מאוד גלויה. על מה הם דיברו? על הנושא של הפינוי, של כמה זמן זה ייקח להם לפַנות אם צריך לפנות את ששון עובדיה מהמתחם, כמה זמן זה ייקח, זה ייקח הליך של שנה, שנה וחצי, שנתיים. מה הליכי הפינוי, הם ביניהם מדברים ועושים את הדברים האלה, אני לא צריך כרגע לבוא להסביר כמה זמן זה ייקח. |