"ש. יש לך הבנה בתחום הבניין?
ת. חבל שהוא לא נפל עליי כשהייתי בצורה כזאתי, חבל, תאמין לי, הוא לא יכל לדרוך אצלי אם היית תופס אותי ככה, אתה תפסת שבר כלי בתקופה הזאתי"(ראו עמוד 178 שורות 8-11).
כלומר – התובעת מעידה בעצמה על יכולותיה בעת ששימשה כעורכת דין ומשכך נקשה – כיצד היא כעורכת דין מנוסה ובעלת יכולות, איפשרה התחלת ביצוע עבודות ותשלום סכום כה גבוה, מבלי שיחתם בינה לבין הנתבעים 1 ו -2 הסכם כתוב והכל עוד קודם מחלתה?!
- יתרה מכך, האמור חל ביתר שאת בנסיבות בהן אישרה התובעת בעדותה כי עוד קודם להתקשרות בין הצדדים הועברה לה על ידי הנתבעים 1 ו – 2 טיוטת ההסכם לקריאה (ראו עדותה בעמוד 154 שורות 5-6). עיון בטיוטת ההסכם אשר צורפה לתצהירי הנתבעים – ואשר התובעת לא שללה- מעלה כי כבר בטיוטה זו נקבעים מפורשות עיקרי ההסכם כפי שנחתם בין הצדדים ובכלל זה בפרט, נקבעות מפורשות ובאותו נוסח, כלל ההוראות הנוגעות להחרגת עבודות הגימור מהעבודות נשוא ההסכם וכן, נכלל בה נספח המפרט את עבודות הגימור הזהה כמעט לחלוטין לנספח כפי שנחתם על ידי הצדדים. בנסיבות אלו נקשה – ראשית- טיוטת ההסכם הועברה בתקופה בה לא היתה התובעת חולה ומשכך, ברי כי יכלה לקרוא את הטיוטה ולהבין תוכנה באופן השולל ניצולה לרעה במועד מאוחר יותר ושנית וחשוב מכך- בהינתן שזו טיוטת ההסכם כפי שהועברה, האם יעלה על הדעת כי התובעת הסכימה להתחלת העבודות בלא כל אסמכתא להסכמה שונה הנטענת על ידה?! ברי כי התשובה לשאלה הינה שלילית.
- בנסיבות אלו, הנני דוחה הטענה בדבר התקשרות בהסכם במועד המאוחר למועד הנקוב בו והנני קובעת כי הצדדים אמנם התקשרו בהסכם ביום 9/8/10. כפועל יוצא מן האמור הנני דוחה טענתה של התובעת ובהתאם לה ההסכם אינו משקף את ההסכמות בין הצדדים, באשר משנדחתה הטענה ולפיה הסכם נחתם במועד מאוחר יותר, נופלת עימו ממילא (בבחינת "נפל הסוס ונפל רוכבו") הטענה ולפיה ההסכם אינו משקף את הסכמת הצדדים הואיל ונחתם תוך ניצול לרעה של מצבה של התובעת וזאת, באשר אין חולק כי במועד בו נחתם ההסכם, לא היתה כל בעיה במצבה הגופני של התובעת (לעניין הקפדה של התובעת על כל תו ותג בתקופה בה לא היתה חולה, אין אלא לשוב ולהפנות לעדותה כפי שהובאה לעיל בסעיף 50).
אשר על כן, הרי שמפיו של ההסכם ופרשנותו אנו חיים והואיל וכפי שפורט לעיל ההסכם קובע מפורשות שאינו כולל עבודות גימור, הרי שהיקפו של ההסכם הינו בנייה בלא העבודות אשר פורטו כעבודות גימור.
- מבלי לגרוע מהאמור, הנני סבורה כי הקביעה ולפיה ההסכם אינו כולל את עבודות הגימור עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של מומחה בית המשפט כמו גם עדותו בבית המשפט. כך, במסגרת עדותו, העיד מומחה בית המשפט כי עלות כלל עבודות הבנייה כולל עבודות גמר עומדת על סך של 4,500 ₪ למ"ר (ראו עמוד 43 שורה 7). לטענת התובעת, העבודות נשוא ההסכם תומחרו בסך של 3,800 ₪ למ"ר (לבניה של 187.55 מ"ר) (ראו לעניין זה סיכומי התובעת בעמוד 18). לעלות האמורה יש להוסיף את עלויות המזגנים והמטבח (ראו עדותו של מומחה בית המשפט בעמוד 57 שורות 12-13 ). בנוסף לאמור העריך המומחה את יתרת העבודות אשר יש לבצע בסך כולל של 200,000 ₪ (ראו עדותו בעמוד 51 שורה 26) . ריכוז כל האמור מעלה כי לו נכפיל את ההפרש בסך של 700 ₪ בשטח הבית (188 מ"ר) ונוסיף את עלויות המטבח והמזגנים, נגיע לסכום של כ – 200,000 ₪ - העולה בקנה אחד עם טענת הנתבעים ולפיה עלות ההסכם לא כללה את עבודות הגימור.
בשולי הדברים לעניין זה, זה הנני מוצאת להדגיש כי החישוב האריתמטי כפי שנעשה על ידי, מלבד היותו משוער ובבחינת תימוכין נוסף ושאינו עומד בפני עצמו, לשלילת טענת התובעת- אינו מביא לידי ביטוי טענה אפשרית של הנתבעים ולפיה, גם לו הייתה עומדת התמורה החוזית על סך של 4,500 ₪ למ"ר, אין בכך בכדי ללמד על מהות ההסכם, הואיל וצד רשאי לתמחר עבודתו במחיר הגבוה ממחיר השוק וכל טענה בנושא זה הינה טענה הנוגעת לכדאיות העסקה ותו לא. עוד הנני מוצאת לציין בהקשר זה, כי בסיכומיה טענה התובעת שחוות דעת מומחה בית המשפט תומכת דווקא בטענותיה הואיל ולטענתה סך 3,800 ₪ למועד ההסכם שווה לסך 4,500 ₪ למועד עריכת חוות דעת מומחה- טענה זו דינה להישלל מניה וביה בנסיבות בהן נטענה בעלמא ויתרה מכך נשללה מפורשות בעדות מומחה בית המשפט אשר העיד בעמוד 43 שורות 5-7 כי סכום זה נכון לשנת 2011 ולא למועד עריכת חוות הדעת (סוף שנת 2013).