| בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו | |
| 10 אוגוסט 2003 | |
| תמ"ש 83960/01 | |
| לפני | כב' השופט גל גוטזגן | |
| התובע | שמואל דוידוביץ ע"י ב"כ עו"ד אבישי מודלין | |
| נגד | ||
| הנתבעת | חיותה דוידוביץ ע"י ב"כ עו"ד עמי סביר | |
| פסק - דין |
ההליך
- ההליך שבפנינו הינו תביעתו של אב נגד בתו, למתן פסק-דין הצהרתי, שיכריז כי הדירה, המצויה בשדרות רוטשילד 133 בתל-אביב, הידועה כחלק מחלקה 148 בגוש 7085 (להלן: "הדירה"), ואשר הזכויות בה נרשמו או עתידות להרשם בשמה של הבת - שייכת לו, בלעדית.
דברים שבעובדה
- העובדות, שאינן שנויות במחלוקת, הן אלה:
(א) התובע הינו כבן 81 שנים (יליד שנת 1922), ואילו הנתבעת - בתו היחידה - הינה כבת 53 שנים (ילידת שנת 1950).
(ב) בשנת 1976 התאלמן התובע מאמה של הנתבעת, גב' הניה דוידוביץ ז"ל (להלן: "גב' דוידוביץ ז"ל"), לה היה נשוי משנת 1949.
(ג) על-פי צו-ירושה שניתן בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בשנת 1978, התובע והנתבעת הינם יורשיה, על-פי דין, של הגב' דוידוביץ ז"ל, בחלקים שווים ביניהם.
(ד) משנת 1979 חי התובע עם ידועתו-בציבור, גב' קלאודין נפתלי (להלן: "גב' נפתלי"). משך כעשרים שנים, עד שנת 1999, התגוררו התובע והגב' נפתלי בנכס בשדרות מסריק 6 בתל-אביב, אשר לגב' נפתלי היו בה זכויות של דיירת-מוגנת. בשנת 1999 עברו השניים להתגורר בדירה, ושם ממשיכים הם להתגורר גם כיום.
(ה) הנתבעת נשואה לרואה-חשבון יוסי רובינוביץ; השניים הורים לבת ולבן, ואף נולדו להם נכדים.
(ו) התובע הינו מראשוני יצרני דודי-השמש בישראל ובחלק משנותיו עשה חיל בעסקיו וצבר נכסים. בהמשך הדרך, ירד התובע מנכסיו. בשעתו, נזקפו בשמו של התובע מלוא זכויות החכירה במגרש בשטח 4,437 מ"ר באזור התעשייה הצפוני ברמלה, הידוע כחלקה 86 בגוש 4344 (להלן: "המגרש"). חוזה החכירה בקשר למגרש נחתם עם מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") בשנת 1972. בשלב כלשהו, הודיע המינהל על ביטול חוזה החכירה, בטענה שהתובע הפר את תניות חוזה הפיתוח שנחתם עמו; ואולם, בשנת 1993 שבו ונחתמו שני חוזי חכירה, שעל פיהם הכיר המינהל בזכויות החכירה של התובע במגרש, משנת 1972 ועד שנת 2021. עוד בתחילת שנות ה-70, הקים התובע על המגרש מפעל לייצור דודי שמש, אותו ניהל במשך שנים - תחילה לבדו, ואחר כך עם שותפים, במסגרת חברות שהוקמו ("עדולם בע"מ" ו-"אנרסול בע"מ"). קודם לכך, ניצב המפעל ברחוב הירקון 304 בתל-אביב, ולאחר המעבר לרמלה, נותרו באותה כתובת רק משרדי העסק.
(ז) בשנות ה-80 וה-90 היו לתובע שני שותפים עסקיים, עו"ד אסף כספי ואדריכל ברי בזנר (להלן: "השותפים"). התובע החזיק, כאמור, במלוא הזכויות במגרש; ואולם, בשנת 1978 העביר 67/100 חלקים מהזכויות לרעיותיהם של השותפים, גב' מרשה כספי וגב' רוזינה רומלט-בזנר, תמורת סך של 90,000 ₪, ואף כנגד זאת שהשותפים נטלו על עצמם את חלקו של התובע בחוב של העסק כלפי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ. כך, נותרו לתובע רק 33/100 חלקים מהזכויות במגרש.