שנית ואמנם, מתצהיר עדותו של הנתבע שהוגש בנובמבר 2015 עולה שקיימים לא מעט תיקים שבהם נגבה שכר טרחה חלקי, או שלא נגבה כלל שכר טרחה. כך, לפי הפירוט בסעיף 67 לתצהיר זה שלא נסתר, בתיק 330 לא נגבה שכר
--- סוף עמוד 16 ---
טרחה בכלל; בתיק 1622 הוצגה ללקוחה רק דרישות תשלום חלקיות; בתיק 1533 הזכאות הינה לתשלום לתקופת זמן פחות משמעותית מזו לה טען התובע; בתיקים 1430 ו- 707 הלקוחות נמצאת בפיגור תשלומים אך טרם ננקטו הליכים לגביית החוב; בתיק 1524 הגביה אמורה גם כן להסתיים במועד מוקדם יותר מזה לו טוען התובע; בתיק 1385 נותק הקשר עם התובע ובכל מקרה בעקבות ערעור הופחתה זכאות הלקוח ובהתאם פחתה חובתו לשלם שכר טרחה; בתיק 1648 שונה הסדר התשלומים עם הלקוחה; ובתיק 1724 אמנם התקבלה הודעה המקנה לכאורה זכאות לקצבה, אך הלקוח טרם החל לקבל תשלומים ובהתאם גם טרם החלה לשלם שכר טרחה. ואלה הן רק דוגמאות המסבירות מדוע לא ניתן להסתמך על תחשיבי התובע בעניין זה;
שלישית בסיכומי הנתבעים שהוגשו באוקטובר 2016, דהיינו כשנה לאחר הגשת תצהיריהם, נכללה טבלה מפורטת בדבר הגבייה (לרבות הגבייה העתידית) הצפויה בתיקים השונים. התובע ביקש מאיתנו בסעיף 4 להשלמת סיכומיו "להתעלם או לחלופין ליתן משקל מועט מאוד" לטבלאות האמורות, אך לכל הפחות ניתן ללמוד מהם את מה שהיה ברור כבר מראשית ההליך, והוא שככל שחולף הזמן, ברור יותר ויותר כמה שכר טרחה גבה המשרד בפועל בכל אחד מהתיקים, ולכן ניתן לדעת בצורה מדויקת יותר מהם הסכומים המגיעים לתובע.
- במסגרת הודעות מטעם הנתבעים שהוגשו בתיק בימים 16.9.16 ו- 28.9.16, בהמשך להצעת פשרה שהציע בית הדין, מסרו הנתבעים שהם סבורים שיש "להפנות את התיק לרואה חשבון" שיבחן בין היתר "את ההכנסות שהתקבלו בתיקים שהתובע טיפל זה", "בחינת תיקים שהסתיימו תוך דגש על נתוני הגבייה בפועל בתיקים בהם [היה התובע] מעורב". בנסיבות שנוצרו, ובהעדר יכולת במסגרת פסק דין זה לכמת את שמגיע לתובע, אנו מקבלים את הצעתם החלופית זו של הנתבעים כפתרון נכון לפתרון המחלוקת.
על כן, אנו נורה במסגרת פסק דין זה, שבשלב ראשון ינסו הצדדים להגיע ביניהם לתחשיב מוסכם בכל הנוגע לזכותו של התובע לשכר הטרחה בגין התיקים שהיו בטיפולו, על בסיס הקביעות שבפסק דין זה. במידה ויעלה הדבר בידם, יגישו את התחשיב המוסכם לאישורינו (ולמתן תוקף כפסק דין משלים).
--- סוף עמוד 17 ---