ולאחר שנתן התראות על כך לנתבעים והם לא חזרו בהם מכוונתם זו, הוא הודיע על התפטרות בשל הרעת התנאים. על כן, כך לטענתו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים כמי שהתפטר.
לטענת הנתבעים כבר בפתח כתב ההגנה, התובע "הציב לנתבע דרישות מופרכות הסותרות את תנאי ההעסקה והתגמול שהיו נוהגים במשרד במשך כל שנות עבודתו של התובע אצל הנתבע... וזאת לאחר שגמלה בלבו החלטה לפרוש ולהקים משרד עורכי דין עם עו"ד ניר אבישר, תוך שהתובע ושותפו למהלך מעלים טענות כוזבות בדבר "הרעת תנאים" שאין בינם לבין המציאות ולא כלום".
- אשר לדעתנו – לאחר שבחנו את מסכת הראיות ואת טענות הצדדים בעניין זה, הגענו לכלל מסקנה שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים כ"מתפטר בדין מפוטר". להלן נפרט כיצד הגענו למסקנה זו:
ראשית משהכרענו לטובת התובע במחלוקת שהיתה בין הצדדים בדבר תנאי ההעסקה, מתחייבת גם המסקנה שכוונתו של הנתבע לעגן בהסכם עבודה בכתב את פרשנותו הוא ל"הסכם האחוזים", היוותה הרעה בתנאי העבודה של התובע. מכאן שגם שהשיח ושיג שהתנהל בין הצדדים בשבועות שקדמו להתפטרותו של התובע – שיח ושיג שבו מודים הנתבעים ברחל בתך הקטנה כתר בפיסקה השלישית לכתב ההגנה – עסק בכוונת הנתבע להרע את תנאי העסקת התובע, ולא בדחייתן של "דרישות מופרכות הסותרות את תנאי ההעסקה והתגמול שהיו נוהגים במשרד במשך כל שנות עבודתו של התובע אצל הנתבע" כפי שנטען בכתב ההגנה;
שנית מעדותו של אבישר, כמו גם מעדותו של התובע, וגם מתמלילי השיחות שבין אבישר והנתבע שהוגשו, עולה בבירור שאכן התנהל שיח ושיג במשך מספר שבועות בין הצדדים, כאשר התובעים מוחים בתוקף בפני הנתבע על הרעת התנאים הצפויה, תוך שהם מדגישים שככל שלא תבוטל בדעתם להתפטר, ואילו הנתבע מצידו עומד על שלו ואינו מוכן לחזור בו מהתנאים שלו להמשך העסקת השניים, כפי שאלה הועלו על הכתב בטיוטת החוזה. לאור כל זאת, ברור שהמדובר במקרה העומד בתנאים שנקבעו בפסיקה לצורך קבלת פיצויים פיטורים בדין מפוטר (ראו: עע 60018-12-14 אסמרא נ' שאען אחזקות [פורסם בנבו] (29.9.16, והאסמתכאות שם));
--- סוף עמוד 10 ---
שלישית אמנם השתכנענו שהתובע נתן לנתבעים התראה בדבר כוונתו להתפטר, ואיפשר להם לתקן את הרעת התנאים, אך למעלה מהנדרש נציין שאפילו לא הייתה ניתנת התראה שכזו, הרי שבהינתן שמדובר במקרה שלפנינו במצב דברים שבו המעסיק כלל לא התכוון לתקן את ההרעה – וראיה נוספת חזקה לכך הינה שגם בהתדיינות שבפנינו טען המעסיק שלא מדובר בהרעה ואין מקום לתיקונה – הרי שלכאורה חל החריג לפיו "אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים" (ראו: ראו: עע 26706-05-11 שבתאי נ' טכנובר [פורסם בנבו](10.6.13); עע 354/07 אחים אוזן נ' טקין [פורסם בנבו] (27.1.12); עניין אסמרא (שם));