(ו) לטענת המבקשת, לנוכח הוספת סעיף 11ג(א)(7) לחוק איסור הלבנת הון בחודש מאי 2012, הרי שאין מחלוקת שניתן לבצע ניכיון במזומן שכן "נכס פיננסי" מוגדר גם כמזומן בחוק ו"מטבע" מוגדר לרבות שיק.
לנוכח ההגדרה דלעיל לניכיון שיקים, איני מקבלת טענה זו. מעיון בדברי ההסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7) נכתב כדוגמא לסעיף זה "מי שעוסק בהמרתם של מזומנים בשיק בנקאי". דהיינו, נותן שיק בנקאי כנגד מסירת מזומנים, ולא להיפך.
כמו כן, בהצעת החוק הוצע להחליף את סוג השירות הפיננסי הקבוע בפסקה (5) שלסעיף 11ג(א) ב"מסירת נכסים פיננסים כנגד שיק, שטר חליפין, שטר חוב או מסמך כאמור בסעיף 8 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 שמושכם אינו מקבל הנכסים הפיננסים, כערבון להחזרת שווי הנכס כאמור." בדברי ההסבר להצעת החוק בעניין זה נכתב שכך יבואו בגדר "נותני שירותי מטבע" גם העוסקים במסירת נכסים פיננסיים כהגדרתם בסעיף זה, הן כנגד שיק, שטר חליפין או שטר חוב והן כנגד שוברי כרטיסי חיוב. הצעה אחרונה זו לא התקבלה בסופו של דבר, אך בשילוב דברי הסבר אלו עם דברי ההסבר להוספת סעיף קטן (7) ברי, שלא לפריטת שיקים בעלי זמן פירעון מידי במזומנים, התכוון המחוקק בהוסיפו את סעיף קטן (7) לסעיף 11ג(א) לחוק.
אין כל היגיון מסחרי בפריטת שיקים בדרך בה מתבצעת הפריטה אצל המבקשת, למעט עקיפה של הקשיים המוצבים בפני לקוחות המבקשת על ידי הבנקים שלהם.
(ז) לסיכום סוגיה זו - אם אשוב לשאלה הטעונה הכרעה: האם היה לבנק יסוד סביר להניח שהמבקשת מבצעת בחשבונה פעולה הקשורה להלבנת הון במועד בו החליט על סגירת חשבון הבנק שלה - אשיב תשובה חיובית: הדוגמאות שאותן הביא הבנק
--- סוף עמוד 11 ---
של הפקדות שיקים בסכומים משמעותיים לפרעון מידי בחשבונה של המבקשת מחודש ספטמבר 2012 אכן מעלים חשד לפעילות הקשורה להלבנת הון.
אולם, האם הבנק עמד בחובות האמון ותום הלב המוגברות המוטלות עליו כלפי המבקשת - לקוחתו? זאת איני בטוחה במקרה דנן:
כאמור, לכתחילה, טען נציג הבנק בעל פה שבכוונתו להפסיק את פעילות המבקשת מאחר שאין לה רישיון לעסוק בניכיון שיקים לפי סעיף 7א לחוק הבנקאות שכלל אינו רלוונטי לעיסוקה של המבקשת. הבנק התעלם במשך שלושה חודשים מבקשת המבקשת להעלות על הכתב את טענתו כלפיה ולהפנותה להוראות החוק אותן היא מפרה לטענתו, עד ששלח מכתב בו הודיע על סגירת החשבון מהטעם ש"יכול שחשבונכם... מתנהלת בו פעילות חריגה שאינה תואמת את רישיונכם כנותני שירותי מטבע." אף במכתב זה נמנע הבנק מלהפנות את המבקשת לכל הוראה בדין המופרת לטענתו על ידיה ואף השתמש בלשון "יכול ש...", מבלי שניסה כלל לברר את פשר פעילותה או לבקש ממנה פרטים מסוימים כדי שיוכל לקבל החלטה בשאלה אם לסגור את חשבונה, אם לאו. רק בהמשך, בפגישה שהתקיימה בין הצדדים לאחר שהבנק הבין שהמבקשת מתכוננת לנקוט הליך משפטי נגדו, העלה לראשונה הבנק את טענת פריטת השיקים. בניגוד לסיכום אליו הגיעו הצדדים בסיום הפגישה, לא העביר הבנק למבקשת את ההוראות המגדירות את פעילותה כמנוגדת לחוק כדי שתוכל לדעת מה מהות הטענה שיש לו כלפיה, אלא שלח את המכתב השני בו אפשר את המשך פעילותה של המבקשת בתנאים שלו. בתשובתו לבקשה למתן סעד זמני העלה לראשונה הבנק טענות נוספות באשר להעדר דיווח והעדר זיהוי כנדרש על פי דין.