(י) בנסיבות אלו, ומשהבנק לא הפנה לכל אירוע שיש בו כדי להראות שהמבקשת פועלת בניגוד לחוק, הגישה המבקשת בקשה דחופה למתן סעד זמני המורה לבנק להימנע מסגירת חשבון הבנק של המבקשת ולאפשר לה להמשיך להשתמש בחשבון הבנק עד להכרעה בתובענה שתגיש.
(יא) הבנק מצידו הגיש תשובה לבקשה למתן סעד זמני, מבלי שצורף לה תצהיר, ובה טען שפעילות המבקשת חורגת מרישיונה, שהמבקשת הפרה את חובתה המשפטית לדווח על פעולה בלתי רגילה בהתאם לתקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס"ב-2002 ועוד.
(יב) בדיון שהתקיים לפניי במעמד הצדדים ביום 21.10.12, הסכימו הצדדים שבשלב זה לא ייסגר חשבון המבקשת והצדדים יפנו במשותף לרשם נותני שירותי המטבע במשרד האוצר לקבלת חוות דעת האם יש פסול בהתנהלות המבקשת המתוארת על ידי הבנק בתשובתו. סוכם, כי אם יתברר שנפל פסול בהתנהלות המבקשת, תפעל המבקשת על פי הוראות הרשם ואם אכן כך יהיה - לא ייסגר החשבון. בכל שלב בו הבנק יהיה סבור שהמבקשת עוברת על החוק, יהיה רשאי להודיע לה שוב על כוונתו לסגור את החשבון, תוך ציון ספציפי של סיבת הסגירה המתוכננת. אם רשם נותני שירותי המטבע יסרב ליתן עמדתו, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט ויחזרו לקיום דיון. סוכם עוד שבשלב זה ועד להשלמת הבירור מול הרשם, לא תוגש תובענה (העתק הפרוטוקול - נספח ט' לתובענה).
(יג) לטענת המבקשת בתובענה, הבנק העלה לראשונה במסגרת תשובתו טענות כלפי המבקשת המתייחסות לתקופה שלאחר הגשת הבקשה לסעד זמני מבלי שפנה אליה קודם לכן למתן הסבר. כמו כן, בניגוד להחלטה מהדיון, פנה הבנק בעצמו ללא ידיעתה של המבקשת באותו יום במכתב לרשם נותני שירותי המטבע וליועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון בו נכתב שהמבקשת מבצעת מחזורים ענקיים של פריטת שיקים מזומנים ונתגלו בחשבונה פעולות חריגות תחת כותרת
--- סוף עמוד 4 ---
"ניכיון שיקים" וכן שהופקדו מספר רב של שיקים שסכומם פחות מ - 50,000 ₪ כדי לעקוף דיווחים לפי חוק הלבנת הון ושולמו תשלומי מזומן לחברות בסכומי עתק. כן נכתב במכתב זה, שהפנייה היא בעקבות החלטתי מהדיון, שלפיה הרשם יבחן אם פעילות המבקשת תקינה על פי חוק הלבנת הון, אם לאו.
שלושה ימים לאחר מכן שלח הבנק מכתב נוסף לרשם נותני שירותי המטבע (העתק המכתבים - נספח י' לתובענה).