(יד) בדיון שהתקיים לפניי ביום 7.11.12 הסכימו ב"כ הצדדים שתוגש תובענה ותשובה לתובענה והתיק ייקבע לשמיעה. כן הוסכם שעד מתן פסק הדין יישאר הצו הזמני על כנו.
(טו) בהתאם לכך, הגישה המבקשת את התובענה דנן ובהמשך צירפה את תעודת הרישום החדשה שניתנה לה לשנת 2013 מרשם נותני שירותי המטבע, חרף ניסיונות הבנק לטענתה, להכפיש את שמה בפניו ובפני רשות ההון, במכתב אשר שלח אליו. הבנק הגיש תשובה לתובענה.
(טז) ביום 3.1.13 התקיימו לפניי חקירות המצהירים. מטעם המבקשת העיד מר אלדין, מטעם הבנק העיד מר משה אלמליח (להלן:- "מר אלמליח"), המשמש כמנהל מדור תפעולים ובקרה במחלקה לאיסור הלבנת הון בבנק הפועלים.
- טיעוני הצדדים:
טענות המבקשת:
(א) המועד הקובע לבחינת סבירות החלטת הבנק הוא יום 25.6.12 עת החליט מר קרצו להודיע בעל פה על סגירת חשבון הבנק ועד ליום 30.9.12, עת שלח הבנק את ההודעה על סגירת החשבון בשל ייתכנות של פעילות חריגה בחשבון המבקשת בבנק.
(ב) חרף פנייתה של המבקשת לבנק, הבנק לא הציג בפני המבקשת ולו מקרה בודד אחד בו התנהלה פעילות חריגה החורגת מהרישיון שניתן לה ואף לא ביקש מהמבקשת כל פירוט לגבי פעילות שנעשתה בחשבון.
(ג) לאחר המועד הקובע העלה הבנק שלוש טענות חדשות: המבקשת עוסקת בפריטת שיקים ולא בניכיון שיקים ועל כן היא פועלת בניגוד לרישיון שיש לה ובניגוד לדין;
המבקשת אינה מגישה לרשויות המיסים דיווח מיוחד בגין עסקאות בהן מופקדות בפעם אחת סדרות שיקים שכל שיק מהם נמוך מ – 50,000 ₪; המבקשת אינה עורכת זיהוי כנדרש על פי דין.
טענות אלו לא עמדו בפני הבנק במועד בו החליט לסגור את חשבון הבנק של המבקשת.
(ד) הבנק קיבל החלטה גורפת לסגור את כל חשבונות הנש"מים והוא כלל לא שקל שיקולים ספציפיים בקשר לחשבון המבקשת.
(ה) באשר לטענת העדר דיווח מיוחד - טוענת המבקשת, שנושא הדיווח המיוחד אינו מעניינו של הבנק אלא עניינו של רשם נותני שירותי המטבע וכן שהמבקשת פועלת
--- סוף עמוד 5 ---
על פי דין בעניין זה. בכל אופן, שלושת המקרים עליהם הצביע הבנק שלטענתו לא ניתן בהם דיווח, דווחו בדיווח רגיל, שכן הם אינם מהווים פעולות חריגות הדורשות דיווח מיוחד, שכן אין כל חשש שמי שמגיע לנכות מספר שיקים בסכומים נמוכים במטרה להימנע מדיווח, עושה זאת באמצעות ניכיון מספר שיקים בפעם אחת באותו יום.