(ו) באשר לטענת הבנק שבהתאם לסעיף 47א(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 חל איסור לשלם תשלום מזומן מעל 20,000 ₪ - טוענת המבקשת שאין איסור על ניכיון שיקים מעל סכום זה והסעיף מכוון לעוסק שרוכש נכסים או שירותים לצורך עסקו או לשימוש בעסקו או לצורך פעילותו וכלל אינו מכוון למבקשת אלא לעוסקים המבקשים את שירותי המבקשת במתן ניכיון שיקים עבור העסקים שלהם.
(ז) לנוכח השינוי שנעשה בחודש מאי 2012 בחוק איסור הלבנת הון שקדם למועד הקובע, והוספת סעיף 11ג(א)(7) לחוק, המאפשר מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע, אין עוד מחלוקת שגם ניכיון במזומן מותר למבקשת. אף מר אלמליח הודה בחקירתו שסעיף זה מכסה ניכיון של שיקים במזומן ולכן טענת הבנק דלעיל חסרת בסיס.
טענות הבנק:
(א) בחקירתו של מר אלדין הוברר שפעילות המבקשת נוגדת את רישיונה, אינה בעלת אופי בנקאי ואינה אלא השכרת חשבון המבקשת לאחרים. כמו כן הוברר שמר אלדין אינו האיש הנכון להעיד שכן בנו הוא שמנהל את העסק בפועל אך המבקשת נמנעה מלהעלותו על דוכן העדים, דבר שיש לפרש לרעתה.
(ב) ההליך דנן עוסק אך ורק בסבירות ההחלטה על סגירת החשבון כדרך שבודקים הליך מינהלי. אין חובת הוכחה של העובדות, אלא די להראות יסוד סביר להניח שבחשבון מבוצעות פעולות הקשורות להלבנת הון.
(ג) כל פעולות המבקשת אינן אלא הפקדת שיקים של צדדים שלישיים בחשבון המבקשת, המתנה לפרעון על ידי הבנק ורק לאחר מכן העברת התמורה ללקוח. אין בהן מרכיב של רכישה והעברת בעלות, אין מרכיב של ריבית ולא של סיכון. הלקוח נוטל את הסיכון של אי כיבוד השיק ומשלם עמלה גבוהה פי כמה מכל הפקדה לחשבון בנק. למר אלדין לא היה כל הסבר מהו ההיגיון הכלכלי של פעולה זו מלבד מניעות חוקית מהפקדה לחשבון וניסיון לעקוף צווי עיקול וכד' ולהסתתר מאחורי חשבון המבקשת.
(ד) מלבד הדוגמאות שהובאו המשקפות את הפעילות בחודשים האחרונים, מר אלדין לא ידע להסביר את מהות העסקה, לא ידע להסביר אם זו חברה או עוסק מורשה וברור מעדותו שאינו בקיא במונחים בסיסיים של בנקאות. העד לא ידע שיש חובת דיווח מיידי על עסקאות מעל 500,000 ₪, לא הכיר את הלקוחות שהפקידו אצל המבקשת סכומים משמעותיים ביותר ולא ידע על הפקדות שנערכו בעסק 3 ימים לפני עדותו.
--- סוף עמוד 6 ---
(ה) על המבקשת חלות חובות מכוח צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע), תשס"ב-2002 הקובעות הוראות מדויקות לפיהן היה עליה לדווח על עסקאות חריגות. כך קובע סעיף 6 לצו זה חובת דיווח בכל עסקה מעל 50,000 ₪ וחובה מיוחדת בעסקאות מעל 500,000 ₪ ובכל עסקה חריגה.
- דיון והכרעה:
המסגרת הנורמטיבית