נקודת המוצא לצורך בירור המחלוקת דנן מצויה בהוראת סעיף 2(א)(2)(ב) לחוק הבנקאות הקובע כדלקמן:
"לא יסרב בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1)...
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון..."
מכלל זה ניתן להבין שתאגיד בנקאי רשאי לסרב ליתן את השירותים המנויים בסעיף ובלבד שמדובר בסירוב סביר, כאשר נטל ההוכחה לקיום הסירוב הסביר ליתן את השירות מוטל על כתפי התאגיד הבנקאי.
פעילותו של התאגיד הבנקאי מוסדרת במספר חיקוקים, ביניהם פקודת הבנקאות, חוק הבנקאות, חוק איסור הלבנת הון, הוראות המפקח על הבנקים וכללי הבנקאות. למעשה, במקביל לפעילותו העסקית, מבצע התאגיד הבנקאי אף תפקידים בעלי גוון מנהלי המוטלים עליו על פי דין, ובביצוע תפקידים אלו הוא מצוי תחת פיקוח של רשות מנהלית וכפוף לביקורת מצידה.
בין תפקידים אלו למשל, מוטלת על התאגיד הבנקאי החובה הקבועה בסעיף 14(ב) להוראה 411 של המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות) (להלן:- "הוראות המפקח על הבנקים לעניין הלבנת הון"):-
"תאגיד בנקאי ינהל מערכת ממוחשבת לאיתור פעילות חריגה בכל חשבונותלקוחותיו. דבר זה יכול שיעשה על ידי קביעת מגבלות לסוגי חשבונות מסוימים.התאגיד הבנקאי יבחן באופן מוגבר האם קיים הגיון כלכלי או עסקי בפעולותמורכבות או בפעולות הנבנות באופן בלתי רגיל.
פעולות חריגות יכללו, בין השאר, פעולות נעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולותמורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים ובפרט הפקדות במזומן בסכומים שאינםמתיישבים עם הפעילות הצפויה בחשבון..."
סעיף 24 להוראות המפקח על הבנקים לעניין הלבנת הון קובע:-
--- סוף עמוד 7 ---
"אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו ונהליהתאגיד הבנקאי שנקבעו על-פיה, וכן יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנתהון או למימון טרור, או יישום מדיניות התאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 41 ,יחשבוכסיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו ולמתן שירותים למבצע פעולה שאינורשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח),התשמ" 1981- ...
סעיף 24 דלעיל למעשה מאפשר לתאגיד הבנקאי לסרב לנהל חשבון בנק של לקוח אם היה לבנק יסוד סביר להניח שלקוחו מבצע פעולות הקשורות להלבנת הון.