- האם הגשת דוח מאוחד מבטלת את אירוע המס שנוצר בחלוקת דיבידנד מחברת הבת, ובכך פוטרת מחבות במס גם במקרים עליהם חלה הוראת סעיף 47 לחוק עידוד השקעות הון (או הוראתסעיף 51(ג) לאותו חוק (שבוטלה בתיקון 60 משנת 2005), או כל הוראה אחרת המחייבת במס דיבידנד שחולק בין חברות)?
המלומד דוד פיקאז מציג שתי גישות לשאלה זו:
"א. עפ"י הגישה האחת, הרי הגשת הדוח המאוחד אינה גורמת להתעלמות לצורך מס מפעולות בינחברתיות. לענין זה, הרי לחברה האם מועברת אך ורק התוצאה הסופית של דוח ההתאמה לצורך מס (הרווח או ההפסד לענין מס). לענין זה, הרי לא קיימת הוראה נוסח ההוראה שבסעיף 64א לענין חברה משפחתית, לפיה לא יימסו חלוקת רווחי חברה משפחתית שכבר נישומו על שם הנישום המייצג.
ב. עפ"י גישה אחרת, הרי שעה שהמחוקק קבע כי רואים את הכנסת החברות הבנות כהכנסת החברה האם, הרי אין יותר משמעות מיסויית להעברת דיבידנד לחברת האם, מאחר ובכל מקרה ההכנסה מתוכה מחולק הדיבידנד נישומה על שם האם (אין רואים אותה לצורך מס כהכנסת החברה הבת). העדר הוראה מפורשת בחוק אינו סותר קביעה זו, מאחר ואף לגבי חברת בית (הנישומה לפי סעיף 64), המחוקק שותק לגבי חלוקת דיבידנד לחברי החברה, אולם מקובל אף על נציבות מ"ה, כי חלוקת דיבידנד מתוך הכנסות שנישומו על שם החברים אינה מהווה אירוע מס" (דוד פיקאז "היבטי מס בהגשת דוחות מאוחדים לצורך מס הכנסה" רואה החשבון מה(1) 40 (1996); ראו גם ברוך כחלון עידוד השקעות הון 363-362 (2013) (להלן: כחלון)).
--- סוף עמוד 15 ---
- לדידי, הגישה הראשונה, לפיה חלוקת הדיבידנד מהווה אירוע מס, היא העדיפה. כפי שיוסבר להלן, למרות שעל פניו סעיף 24 לחוק עידוד התעשייה מאפשר "איחוד" דוחות, בפועל, ההקלה שהסעיף מעניק מוגבלת, והיא מתמצה באפשרות איחוד ההכנסה החייבת של החברות, ו"למעשה, יש לדייק ולומר, כי החוק מאפשר לסכם דוחות – להבדיל מאיחוד דוחות" (אליהו גילבאימיסוי חברות החזקה ואשכול חברות 168 (2003); ראו גם אייל נייגר "דו"חות מס מאוחדים" רואה החשבון מא(3) 266, 270 (1992)).
סעיף 24 לחוק עידוד התעשייה עוסק בהכנסה החייבת של החברות המגישות דוח מאוחד, ומאפשר לייחס לחברת האם את ההכנסה החייבת של כל אחת מהן. "הכנסה חייבת" מוגדרת בסעיף 1 לפקודה:
"הכנסה חייבת" - הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין.