הנתבע 2 הנו בהליך פש"ר (היינו יש לעכב התביעה נגדו לאור צו עיכוב ההליכים בתיק הפש"ר). איש מבעלי הדין לא חלק על כך, בעקבות אותה הודעה, ואני מורה אפוא על עיכוב התביעה נגדו. התביעה כלפיו בענייננו (בין כיורש המנוח בגין אחריותו של המנוח, ובין בגין אחריותו שלו כנושא משרה) הנה תביעה כספית המהווה "חוב בר תביעה" במובן סע' 20 לפקודת פשיטת הרגל, ולפיכך יש לעכב ההליך כנגד נתבע 2, משלא הוצג היתר מבית משפט של פשיטת רגל, להמשיך בהליך נגדו כאן.
- הנתבע3 ניזאר בולוס, בנו של המנוח, אחד מיורשיו, ואחי הנתבע 2, אף הוא היה דירקטור בבולוס תיירות.
- א.הנתבע 4 (נשוי לבתו של המנוח) רשום אף הוא ברשם החברות כדירקטור בבולוס תיירות. הוא מונה ב- 18/06/00 לכהן כלא פחות מיו"ר הדירקטוריון של חברה זו. לדבריו נעתר לבקשה של המנוח, אברהים בולוס ז"ל, וקיבל על עצמו התפקיד. אם ציינתי הדבר בתמיהה, הרי זה משום שהוא רופא בהכשרתו, הנעדר כל ניסיון עסקי בניהול בכלל, ובענף הבניה או התיירות (כך לעדותו שלו, שלא נסתרה). לדבריו, סיים את תפקידו בחברה זמן קצר מאוד לאחר מכן, הספיק להשתתף בישיבה אחת בלבד של הדירקטוריון, וכבר לא היה נושא משרה בזמן הרלוונטי לתביעה. מחקירתו עלה שבאותה ישיבה כבר הספיק לחתום על מסמכים – אולם לענין זה, בין אם תקין הוא ובין אם לאו לאור חוסר בקיאותו, אין קשר סבתי עם המחדלים שמצאתי קשורים סיבתית לנזק שאירע לתובעים. למרות שעל פי הרישומים אין אינדיקציה פורמלית בכתובים להפסקת פעולתו בתכוף לאחר 18/06/00, העד טוען כי התפטר לאור העובדה שהבין לאחר אותה ישיבה בה השתתף, כי אין לו בקיאות מספקת לכהן בתפקיד, שכן אין הוא מבין דבר וחצי דבר בנושאי בנייה ועסקים, ועיסוקו בכלל רופא משפחה בקופ"ח מכבי.
ב. יוער בהקשר זה: בולוס גד הנה חברה ציבורית. מאידך, על פי סע' ההגדרות בחוק החברות וכעולה אף מפרטי רישום החברה ברשם החברות (מעודכן למאי 2009) , בולוס תיירות רשומה כחברה פרטית, הואיל ואינה מקיימת הגדרת "חברה ציבורית" (חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ומוחזקות בידי הציבור). מניותיה של בולוס תיירות הוחזקו במלואן על ידי בולוס גד.
ג. נוסחו של סע' 223 לחוק החברות שונה ב 2011. אולם במועדים הרלבנטיים לענייננו קבע הסע' טרם שינויו כי במקרה של דירקטור בחברה פרטית – כמו בולוס תיירות – על החברה לדווח לרשם החברות על מינויו של דירקטור ועל סיום כהונתו, בתוך 14 יום ממועד התרחשות אחד משני אירועים אלה. כמו כן לפי סע' 224 לחוק הנ"ל, על חברה לנהל במשרדה הרשום מרשם של חברי הדירקטוריון שיהא פתוח לעיון כל אדם. כאמור, ברשם החברות עודנו רשום הנתבע 4 כדירקטור בבולוס תיירות, ולא התקבלה ברשם החברות (לפחות לא הומחש אחרת) הודעה על חדילת כהונתו. חלק מטענות ההגנה של נתבע 4 הנן שהמרשם ברשם החברות פשוט לא עודכן. אני מקבל גרסתו של הנתבע 4, שנתמכה גם בדבריהם של הנתבע 3 והנתבע 5 , כי זמן קצר לאחר תחילת כהונתו ( הנתבע 5 מזיכרונו אמד התקופה בחודשים ספורים) התפטר הנתבע 4. לא הוצג דיווח של בולוס תיירות לרשם על חדילת כהונתו, ולא הומחש כלל שדיווח כזה אכן ניתן, כאשר הנתבע 4 נותר רשום