ה. במחלוקת שבין כלל לבין יתר הנתבעים, ראיתי לקבל עמדת האחרונים. לא מדובר היה באפשרות עקרונית, שלא זכתה לשכלול, אלא בסיכום שהיה מסוים דיו וזכה להסכמה מחייבת של הצדדים, בין אם התקיימה אותה פגישה נוספת עלומה ובין אם לאו. מכוחה של אותה הסכמה חייבת היתה כלל להעניק מכתב החרגה לרוכש עתידי שלזכותו תירשם הערת אזהרה, ולא יזכה לפוליסה. בולוס תיירות , אמנם כנגד רצונה, מצאה עצמה במצב בו כלל הפסיקה להנפיק פוליסות לרוכשים בהחלטה חד צדדית, בהפעילה סע' בחוזה ששימר שיקול דעתה לעשות כן. אך כלל מצדה הסכימה להחריג מגדר המשכנתא הרשומה על שמה הערות אזהרה שיירשמו לזכות רוכשים עתידיים שלא
--- סוף עמוד 34 ---
יזכו לפוליסה (יכול שלאור הטענות שהוטחו בה בפגישה על המשמעות של מהלך כזה והנזק המתגלגל שיגרום, כאשר מר מלל הודה כי כלל חיפשה פתרון שישחרר אותה מהנפקת פוליסות מבלי שייפגע הפרויקט – עמ/ 172 לפר' שורה 15. נזכור כי כלל הספיקה להנפיק לא מעט פוליסות לרוכשים שכבר התקשרו בהסכמים. חשיפתה נאמדה על ידיה בסך של 8.5 מליון ₪).
כמובן שעל בולוס תיירות מצדה, כדי ליישם הסכמות אלה , היה לדאוג לדווח לכלל על כל עסקת רכישה עתידית ולדרוש מכתב החרגה. איש מן הצדדים לא התיימר לטעון כי כלל או מי מקבוצת בולוס ניסו (לא כל שכן הצליחו) להגיע להסכמות שיבטיחו את הרוכשים גם ביחס לאינווסטק.
באין ראיות על כך, לא נותר אלא לקבוע כי לא הושגה שום הסכמה מול אינווסטק, למרות שהבעייתיות (מבחינת טיב הבטוחה החלופית שתסופק לרוכשים העתידיים) היתה ידועה לצדדים, וחייבת היתה להיות ידועה גם לבאי כוחם (ראה להלן).
ו. לא נעלמה ממני עדותו של מר מלל, בישיבה השניה בה נחקר, שם צייר תמונה כי אותו מנגנון של מעבר להערות אזהרה היה אכן בגדר אפשרות עקרונית שנזקקה להמשך בחינה, ולא בגדר סיכום גמור וסופי או הסכמה מחייבת. כך טען שהוא זוכר בוודאות שלא נתן הסכמה כזו (עמ' 173, שו' 17) . למשל, לדבריו, אם מסכימה כלל להחריג מן הבטוחה שלה - משכנתא מדרגה ראשונה - הערות אזהרה לטובת רוכשים שלא קבלו פוליסה, צריכה היא לוודא שדמי התמורה של הרוכש מוזרמים לחשבון הפרויקט לצורך הבניה בפרויקט, כפי שנעשה עד הפסקת הליווי של כלל, ולא עושים דרכם לכיסים פרטיים של בעלי השליטה (הדוגמא שנתן – שהכסף לא ישמש למשל לרכישת מכונית יוקרה לקבלן; עמ' 180 לפר'). כלומר יש "לתפור הקצוות" ולהגיע לסיכום מפורט בטרם ניתן לדבר על הסכם שהשתכלל. יש מידה של שכנוע בטיעון מעין זה, אולם אין להתעלם מכמה עניינים המטים הכף לרעת גרסתה של כלל, ולעתים נכונים צדדים לטול על עצמם סיכונים מסוימים, כדי להימנע מסיכונים גרועים יותר: