שנית , וזה העיקר, לא ניתן להתעלם מן השוני בעדותו של מר מלל בין הישיבה הראשונה בה נחקר לבין השלמת חקירתו פעם שניה בישיבה נדחית. בפעם הראשונה נחקר הוא ב 9.9.15, לפני דחית התביעה העיקרית מול כלל (בישיבת 17.9.15). חקירתו לא הושלמה בפעם הראשונה , ונמשכה אפוא בישיבה נוספת, מיום 22.12.15 – לאחר שנדחתה התביעה מול כלל, ומאידך נשלחו לה הודעות צד ג' על ידי הנתבעים. לא מדובר בשינוי לאורך כל חזית העדות, אולם שינוי משמעותי בהחלט היה. מר מלל היה הגורם הבכיר מטעם כלל שהשתתף בפגישות. לכן אין אמנם לקבל טענת ההימנעות הראייתית שהועלתה בסיכומי ב"כ נתבע 7, לפיהם נמנעה כלל מהעדת הגורמים הרלבנטיים מטעמה ביחס לשאלה האם הושג סיכום מחייב בפגישות, והאם קוימה ישיבה נוספת. אולם הצלבת חקירתו הראשונה מול השניה של מר מלל מעלה שיש פער לא מוסבר. פער אחד הוא זה עליו כבר עמדתי, כלום התקיימה הישיבה הנוספת שהיתה אמורה להתקיים ומה אירע בה. פער זה קיים לא רק בין התצהיר לחקירה השניה של מר מלל, אלא גם בין החקירה הראשונה לשניה. בחקירה הראשונה, בעמ' 117 שו' 10-11 ציין העד ביחס לאותה פגישה נוספת שהיתה אמורה להתקיים: "אני מניח שהיתה כזאת פגישה, עד כמה שזכור לי, והיא היתה בנוכחות דודו (הכוונה לב"כ כלל – י.פ) ועו"ד טויסטר. אני לא נכחתי בפגישה".
ראויה לציון מיוחד הודאה של העד, בתשובה לשאלה מפורשת שלי בעמ' 117 למטה, לאחר שנשאל העד על ידי ב"כ התובע שאלה על השלב בו החליטה כלל להקפיא הנפקת הפוליסות לרוכשים חדשים בפרויקט, ובכל זאת לבדוק האפשרות לתן בטוחה חלופית בדמות רישום הערת אזהרה, והעד השיב "בהחרגה של כלל לתחולת השעבוד". או אז נשאל על ידי שאלה בזה הנוסח:
"ש. ברגע שהייתה הסכמה של כלל , לעבור ממשטר של הנפקת פוליסות למשטר של רישום הערות אזהרה, זה היה מותנה בהסכמה שלכם, שניתנה, להחרגה של כל יחידה של הרוכש?"
--- סוף עמוד 36 ---
העד אישר התזה שהוצבה בשאלה במלה אחת – "כן". לא ניתנה תשובה כמו בחקירה השנייה כי מדובר היה באפשרות שנצרכה עדיין לבדיקה אך טרם אושרה. העד אישר התזה כי ניתנה הסכמת כלל (מה שעלה ממילא מסיכומי הפגישות עצמן) למעבר של רישום הערות אזהרה; וכי אותה הסכמה של כלל היתה גם להחרגה של הערות אזהרה רשומות שינתנו לרוכשים מכאן ולהבא בפרויקט פנינת הים, מגדר המשכנתא שלה.
יכול והיו טעמים שבהיגיון מבחינת כלל לא ליטול סיכון מעין זה מבלי להבטיח משטר אפקטיבי ובר פיקוח של הפקדת כספי רוכשים לחשבון הפרויקט או מנגנוני בטחון נוספים; אך אין לך כמעט מהלך עסקי שלא כרוכים בו סיכונים וסיכויים, ויש להבדיל בין מראש ובדיעבד. נראה שטעמים מעין אלה שימשו את העד בחקירתו השניה, לרציונליזציה של התזה אליה ביקש לסגת אז, שלא היתה הסכמה מוגמרת להחרגה כאמור, בניגוד לעדותו בישיבה הראשונה. בשעה שבפועל, היתה הסכמה מוגמרת ומחייבת כזו אליה הגיעו הצדדים בזמנו. כאמור, נראה כי לא כל תמונת המצב העובדתית נחשפה בהליך זה, וחזקה על כלל כי לאור הערכת המצב בזמן אמת בו נערכו המגעים מול קבוצת בולוס, היו לה טעמים משלה שלא נחשפו כאן, לתן הסכמתה למהלך זה, ולו בבחינת "הקטנה שברעות" (גם אם בפן החוזי נשמר שיקול דעתה לסרב להנפיק פוליסות), מבחינת הערכת המצב שלה אותה עת.