ג. בנסח רשומות 17 הערות אזהרה לטובת רוכשי דירות בפנינת הים, כאשר על פי הוראות ההסכמים, המציע יקבל את המקרקעין כשהם נקיים מכל זכות של צד ג', לרבות רוכשי הדירות (המפרק אף מפנה בסע' 18 לבקשה לכך שהמכר הנו לפי סע' 34א של חוק המכר). המפרק מעיר בהקשר דנן שכל הערות האזהרה נרשמו לאחר רישום המשכנתא לטובת כלל ולאחר רישום הערת האזהרה לרישום המשכנתא של אינווסטק וכי "לא למותר לציין , שלא נטען להחרגה של מי מרוכשי הדירות מהמשכנתאות הללו, ומכל מקום לא הוצג למפרק גם כל כתב החרגה כאמור".
--- סוף עמוד 50 ---
המפרק מציין אפוא עמדתו כי אותן הערות שלטובת הרוכשים בטלות, וכי אין בהן כדי להקים לרוכשים זכות להתנגד לעסקה המוצעת. עם זאת כלל הודיעה למפרק כי הרוכשים עמם הגיעה להסדר בקשר עם תשלום הפוליסה ימסרו בקשה למען הזהירות, למחיקת הערות האזהרה לטובתם עם ביצוע התשלום על ידי כלל. וביחס ל 2 הרוכשים האחרים להם קיימת הערת אזהרה אך לא נמסר כי יש בידם פוליסה של כלל, יידונו תביעות החוב שהגישו במסגרת הכרעות המפרק בתביעות החוב, כנושים רגילים. מדובר בתובעים פנחסוב, ובזוג נוסף.
ד. דיווח זה של המפרק ממחיש אף הוא מדוע היתה ההתייחסות אל התובעים כאל נושים לא מובטחים. תביעת החוב שהגישו ככאלה למפרק אושרה במלואה (בסכום של 636,650), אך הערות האזהרה שלטובתם נמחקו והם זכו לקבל מקופת הפירוק כאמור רק 14,633 ₪, כנושים לא מובטחים. אין חולק כאמור כי לתובעים לא הוצא מכתב החרגה של כלל, ואיש מבולוס תיירות, אף לא בא כוחה, פנה לכלל על מנת שתוציא להם ספציפית מכתב כזה ביחס למשכנתא שלה על מגרש פנינת הים: לא הוצג שום מכתב פניה כזה ביחס לתובעים, למעט מכתבו הכללי של עו"ד טויסטר מ 25.7.02 שאינו נוגע ספציפית לתובעים, אלא מהווה מכתב דרישה לקבלת אישור בכתב של כלל לאותה הסכמה, שהושגה בכלל לקביעתי כחצי שנה קודם.
קבעתי כאמור כי כלל וקבוצת בולוס כן הגיעו להסכמה בסוף 2001, שלאור החלטת כלל להפסיק הנפקת פוליסות לרוכשים, תירשם לזכות רוכשים כאלה הערת אזהרה, ואלו כלל תחריג בעלי הערות כאלה מתחולת המשכנתא שלה. הדברים מותירים תחושה לא נוחה, וכלל היתה מיודעת ל"קיומם" של התובעים, כרוכשים שלקביעתי היה אמור לחול לגביהם סיכום זה, החל ממאי 2004, עת פנה ב"כ התובעים המנוח במכתב לב"כ כלל. מבקשת המפרק עולה כי הוא לא עודכן כאמור בסיכום דברים זה, לא על ידי כלל, ולא על ידי נושאי המשרה, שהיו מודעים הרי לסיכום זה, לשיטתם שלהם. אולם לא כל תחושה לא נוחה יכולה להיתרגם בחיי המעש המשפטיים לקביעה בעלת נפקות משפטית. נניח שהמפרק היה מעודכן באותה הסכמה. במצב דברים זה, בשונה מעמדת ב"כ נושאי המשרה, ובמישור החזיתות שבפני, עדיין לא היו התובעים אוחזים בבטוחה טובה, כפי שכבר ביארתי. ההערה לטובתם נרשמה על כלל החלקה, שכן זו טרם עברה פרצלציה, אולם קשה לחלוק על כך שהיה צריך לייחדה למגרש פנינת הים, היינו ל 4744/23826 חלקים מחלקה 17 (כפי שנעשה עם משכנתת כלל הרשומה). לו פעלה כלל על פי אותו סיכום היתה הערת האזהרה של התובעים זוכה אמנם לעדיפות ביחס למשכנתא של כלל במגרש פנינת הים; אך לא ביחס להערה לזכות אינווסטק שנרשמה קודם, ושיקפה התחייבות, אף היא קודמת בזמן לעסקה מול התובעים, לרישום משכנתא לטובת אינווסטק על מגרש פנינת הים, שתהפוך למשכנתא בדרגה ראשונה אם תוסר המשכנתא של כלל. ההודעות לצד שלישי שנשלחו לכלל, כושלות אפוא במבחן הקשר הסבתי. הן נסמכות על ענין אחד – אותו סיכום שאכן קבלתי עובדתית שהושג מול כלל. אך במבחן התוצאה – מבחינת התובעים לא היתה זו משתנה, והכל בשל אותו מחדל של נטילת כספם מבלי שיובטח בבטוחה שתענה על דרישות החוק הקוגנטיות. אם לא כלל, הרי שאינווסטק היתה נושה מובטח לעומת התובעים, ונראה שצדק המפרק בהתייחסותו להערה הרשומה לטובתה כזוכה לבכורה בכל מקרה ביחס לרוכשים שההערות לטובתם נרשמו אח"כ. לרבות הרוכשים שזכו לפוליסה וההערות לטובתם נרשמו לאחר ההערה שלטובת אינווסטק – אך בהיותם בעלי פוליסה זכו להבטחת עיקר השקעתם (כנזכר בפסה"ד בפרשתרינאוי , ראה לעיל בפסקאות הבאות).