הנתבע. לאחר מכן חתם קבלן א' על הסכם מכר מול קונה ביחס לאותה דירה עצמה. כלומר הדירה נמכרה פעמיים על ידי קבלן א' (עסקאות נוגדות). כמובן שבתחרות מול הקונה לבין קבלן ב' – גברה הערת האזהרה הרשומה הקודמת שלטובת קבלן ב', שנרשמה בגין העסקה הראשונה . סוכם על סכום שיוחזר לקונה על ידי קבלן א' – אך האחרון (חברה קבלנית) נכנס לפירוק, והושג הסדר לפיו תקבל הקונה 60% מן הסכום הנומינלי ששלמה. המכר מול הקונה טופל אף הוא על ידי משרדו של אותו עו"ד – עוה"ד של קבלן א'. למרות שנקבע שעוה"ד לא היה מודע בפועל שהערת האזהרה הרשומה לטובת קבלן ב' מתייחסת לאותו ממכר ולא היה מודע למכר הכפול על ידי לקוחו קבלן א' – נקבעה אחריותו כלפי הקונה, מכוח הפרת חובתו לבדוק בהצלבה לנסח רישום, לאיזה חוזה מתייחסת כל הערת אזהרה.
נקבע שעוה"ד יכול היה לעשות כן – היינו להצליב בין ההערות הרשומות (שלא יוחדו לדירה מסוימת שכן טרם נרשם הבית כבית משותף) לבין החוזים אליהן מתייחסות ההערות, על דרך פניה לקבלן א' ובירור מולו לאיזה חוזה מתייחסת כל הערה. היכולת היתה נתונה, שהרי קבלן א' היה לקוחו של עוה"ד (סע' 13 של פסה"ד). מכוח כללי הייצוג, נקבע שעוה"ד של הקבלן לא רשאי לייצג הרוכש – אלא לעניין טיפול הרישום בנכס. עוה"ד לא ציין בהסכם המכר כי אין הוא מייצג הקונה, אולם נקבעה אחריותו גם תחת ההנחה שאין הרוכשת נחשבת ללקוחתו. זאת בגין רשלנותו – בפרט ביחס לרוכשת לא מיוצגת - במה שנמסר לטיפולו: לדאוג שהממכר יירשם על שם הקונה, תוך הדגשת חובת הנאמנות הכפולה לקבלן (לקוחו) ולרוכש (הקבועה בסע' 5 של כללי הייצוג).
נקבע שהיות שהערת האזהרה הקודמת (שנרשמה כאמור אף היא על ידי אותו משרד – אך לא זה היה העיקר) לא אפשרה להשלים העסקה ברישום הדירה על שם הקונה, קמה החובה ליידע בכך הקונה עובד להתקשרות בהסכם, מה שחזקה שהיה מביא לתוצאה של מניעת הנזק כליל, שכן אף אדם סביר לא היה שם כספו על קרן הצבי.
- עו"ד טויסטר לא יצא כדי חובת הבדיקה שנקבעהבפרשת בכור . מפרשת בכור עולה כי נדרש מב"כ קבלן עובר לחתימת כל הסכם מכר מול רוכש חדש, להצליב כל הערה רשומה מול חוזה שיבאר מקורה (גם אם לא ערך הוא אותו חוזה) כדי לוודא שההערה שהוא רושם לטובת הקונה תקיים בפועל האמור בסע' 127(א) של חוק המקרקעין , היינו לא תינגף מפני זכות סותרת שהערה עליה נרשמה קודם. בפועל בדיקה כזו אינה כה מכבידה, אם כי מצריכה עבודת מעקב מסודרת. המשמעות היא שיש להוציא נסח עדכני בטרם התקשרות מול כל רוכש, ולבצע מעקב אחר הערות חדשות שנוספו, אם נוספו, מאז הבדיקה האחרונה שבדק עוה"ד, ומה מקורה של כל הערה שנוספה. זאת כדי לבדוק שאין כאן הערה על זכות שנרשמה בנסח, הנוגדת זכותו של הרוכש. הוצאת נסח עדכני הנה פעולה זריזה ופשוטה כשלעצמה, בודאי כיום, אך לא היתה מורכבת גם במאי 2002, וניתן היה לגלגל עלותה לרוכש . יודגש שפסק דין בכור ניתן באוגוסט 94', וקביעותיו היו בודאי נהירות לעו"ד טויסטר. עו"ד טויסטר טען בחקירתו שלא היה מודע להערת האזהרה שלטובת אינווסטק (עמ' 134, שו' 8). אין חולק כזכור כי לחוזה המכר לא צורף נסח רישום. ככל שלא היה מודע – היה חייב אפוא להיות מודע, לפי הסטנדרט שנקבע בפרשת בכור. היה עליו לקבוע נוהל במשרדו – שמסתבר שלא נקבע (ראה תשובתו של עו"ד טויסטר בעמ' 124 למטה) – לפיו יופק נסח
--- סוף עמוד 66 ---