הדיון בסע' זה עשוי שייראה במבט ראשון תיאורטי – משהו, לאור גרסתו של עו"ד טויסטר בחקירתו, שלא נסתרה, לפיה לא היה מודע בפועל לעת התקשרות התובעים בהסכם, להערה הרשומה לזכות אינווסטק. אי מודעותו אין בכוחה לפטור אותו, שכן כאמור חייב היה להיות מודע ולהוציא נסח רישום, לדידי מדי תקופה, אך למצער לפני חתימת הסכם עם רוכשים חדשים דוגמת התובעים. לו היה מודע, כפי שחייב היה להיות, חובתו היתה לפעול במתווה של הלכת בכור, ולידע
--- סוף עמוד 68 ---
התובעים, חרף ההשלכות האפשריות, מבלי שיוכל אמנם להיות ללקוחותיו מקבוצת בולוס פתחון פה כלפיו לאור דרישות ההלכה; אך הדבר ממחיש אותו ניגוד עניינים לא רצוי בו עשוי למצוא עצמו ב"כ הקבלן, ודילמות שעשויות לחרוג מעבר לחובות אתיות.
אלא שדרישות ההלכה ביישום לענייננו ברורות, ומן העבר שכנגד ניתן לטעון שלו היו ניתנות ארכות חסד על ידי נושי בולוס תיירות ובולוס גד, כתקוות נושאי המשרה, ולו היה נמשך המנגנון של רישום הערות אזהרה חסרות ערך, יכול שבסופו של דבר היינו מגיעים לאותה תוצאה אך עם נזקים מתגלגלים מצטברים לכמות רוכשים נוספת, גדולה בהרבה (ואף נזקים גדולים בהרבה לרוכש, משעה שכל אותם רוכשים "חדשים" לא היו אוחזים בפוליסה של כלל שכיסתה את רוב, אם לא את כל, נזקם). ציינתי הדברים אך להמחשת חלק מן הבעייתיות בה עשוי ב"כ קבלן למצוא עצמו במצב דברים מעין זה, אך התשובה ביחס לשאלה כיצד יש לנהוג היתה ברורה, לכל הפחות מאז ניתנה הלכת בכור. עו"ד טויסטר התרשל משעה שלא התווה נוהל נדרש במשרדו, לפיו יש להפיק נסח רישום עדכני עובר להתקשרות מול כל רוכש, ואף מעת לעת, ולא נודע לו קיומה של הערת האזהרה שנרשמה לטובת אינווסטק שנה וחצי (!) לפני ההתקשרות בהסכם עם התובעים; הערה שהיה עליו לדעת על קיומה לו פעל בזהירות הנדרשת; ולו נודעה היה עליו לפעול במתווה הלכת בכור, וכך היה נחסך הנזק לתובעים, וקבוצת בולוס לא יכולה היתה לבוא כלפיו בטרוניה (לפחות משפטית) על שפעל כפי מתווה ההלכה. האמור בפסקה זו בכל זאת אינו בבחינת דיון תיאורטי, שכן לטעמי אמור הוא להקרין על שיקולי חלוקת האחריות ביחסים הפנימיים שבין המעוולים במשותף, על דרך הקטנת חלקו של עו"ד טויסטר, במה שקשור ליישום מבחן האשם המוסרי ששיקול הדעת השיפוטי לגביו - רחב.
זאת לאור ניגוד העניינים המובנה בו עשוי למצוא עצמו ב"כ קבלן, מכוח סע' 5 לכללי הייצוג (אמנם במקרים נדירים) ; כאשר האפשרות להימנע ממנו מראש על ידי סירוב לתן שירות או טפול מתבקשים – עשויה שלא להיות ראלית - להבדיל ממקרים אחרים. ענין זה לטעמי מן הראוי שיקרין על חלוקת האשם בין המעוולים, ואף על הוצאות המשפט (ראה להלן).