א. הוראות החוק הרלוונטיות לענייננו
- חוק שעות עבודה קובע את זכותו של עובד שחל עליו החוק לגמול עבור עבודה בשעות נוספות – גמול ש"נ, ולגמול עבור עבודה במנוחה השבועית – גמול מנוחה.
- סעיף 5 לחוק הגנת השכר, אוסר על "שכר כולל" – קרי, על הכללת גמול ש"נ או גמול מנוחה בתוך שכר העבודה. איסור שכר כולל מתייחס רק לעובד שחוק שעות עבודה חל עליו. סעיף 5 לחוק הגנת השכר מאפשר לחרוג מהאיסור לשכר כולל מקום שבו הגמול האמור נכלל בשכר העובד מכוח הסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה. וכך קובע סעיף 5 לחוק הגנת השכר:
"עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית
--- סוף עמוד 18 ---
, תשי"א-1951 – רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה." (הדגשה הוספה – א.א.)
ב. הוראות ההסכם הענפי על התפתחויותיו השונות
- ביום 1.7.1983 חתמו ההתאחדות וההסתדרות על הסכם קיבוצי כללי (להלן –הסכם 1983). בסעיף 44 להסכם 1983 שעניינו "שעות נוספות" נקבע כך:
"א. העובדים יעבדו שעות נוספות בכל מקרה שצרכי העבודה מחייבים זאת, ובהתאם לחוק.
ב. גמול שעות נוספות ישולם כדלקמן:
- 125% מהשכר המשולב עבור כל אחת משתי השעות שמעל לשעות העבודה הרגילות באותו יום ו- 150% מהשכר המשולב עבור השעות שמעל שתי השעות הנ"ל.
- עבור עבודה בשבתות ובחגים, תשלם החברה שכר בשעור 175% מהשכר המשולב לשעת עבודה של אותו עובד.
שעות שבת – תחום 36 השעות שמכניסת השבת או החג.
כניסת השבת או החג לעניין זה פירושו בקיץ (אפריל - אוקטובר) משעה 18.00 בערב השבת או החג; ובחורף (נובמבר - מרץ) משעה 17.00 בערב השבת או החג.
- הוראות סעיף זה, לא יחולו על עובדים אשר גמול עבודתם מעבר לשעות העבודה הרגילות משולם בהסדר מוסכם שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה.
- שכר שעה לצורך חישוב גמול שעות נוספות יחושב על ידי חלוקת השכר המשולב החודשי הרגיל מחולק ב- 204[5]." (הדגשה הוספה – א.א.)
עוד נציין כי בסעיף 48 להסכם 1983 נקבע כי:
"בנוסף למשכורתם הקבועה תשולם לעובדים פרמיה על בסיס תפוקתם בעבודה. הכל לפי שיוחלט בכל חברה בין ההנהלה לנציגות העובדים"(הדגשה הוספה – א.א.).
- ביום 2.5.1993 נחתם בין ההתאחדות וההסתדרות הסכם קיבוצי כללי נוסף (להלן – הסכם 1993). הסכם 1993 האריך את תוקפם של ההסכמים הקיבוציים הכלליים הקודמים שבין הצדדים. כן נקבעו בו ההוראות הבאות:
א. סעיף 7ב שעניינו "שכר עידוד/תמריצים" קובע כך: