--- סוף עמוד 19 ---
"מתכונת שכר העידוד/תמריצים כפי שהיא קיימת בכל מפעל במועד חתימת הסכם זה, תוסיף לעמוד בעינה עד לתום תוקפו של הסכם זה אלא אם יוסכם אחרת בין ההנהלה לנציגות העובדים במפעל."
ב. סעיף 9 שעניינו "גמול שעות נוספות" קובע כך:
"הואיל וגמול עבודתם של הנהגים בשעות נוספות כלול בשכר העידוד או בתמריץ המשולם לנהגים עפ"י המוסכם בכל מפעל, יפנו הצדדים במשותף לשר העבודה והרווחה לאשר, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, את ההסכם ביניהם, המצורף כנספח ב' להסכם זה, לאחר שיוגש לרישום בהסכם קיבוצי.
במקרה והשר לא יאשר את ההסכם בנספח ב', יהיו המעסיקים רשאים להפריד את שכר העידוד או התמריץ הנהוג אצלם לרכיבים, שאחד מהם יהיה תשלום עבור העבודה בשעות נוספות, ובתנאי שההפרדה האמורה לא תפגע בסכום הכולל שיגיע לנהגים עפ"י המתכונת הקיימת במפעל, לאחר נכוי -.400 ש"ח כאמור בסעיף 3 לעיל." (הדגשות הוספות – א.א.)
- נספח ב להסכם 1993, שהוא עצמו הסכם קיבוצי כללי בין ההתאחדות ובין ההסתדרות (להלן – נספח 1993), הסדיר את הכללת הגמול בתוך "שכר העידוד". מפאת חשיבותו של נספח 1993 נביאו כלשונו:
"הואיל: והצדדים חתמו על הסכם קיבוצי כללי בדבר תנאי עבודה לנהגים בענף ההובלה (להלן 'ההסכם' או 'ההסכם הענפי'),
והואיל: ובהסכם נקבע כי ההוראות שבו בהקשר לגמול שעות נוספות וגמול עבודה בשבתות וחגים לא יחולו על עובדים אשר נושא זה מוסדר לגביהם בהסכם 'שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה',
והואיל: ובכל המפעלים החברים בהתאחדות נעשו הסכמים כאמור והונהג, בנוסף לשכר המשולב, שכר עידוד המחושב באופן שנכלל בו גמול העבודה בשעות נוספות של הנהגים,
והואיל: וככל שיום העבודה של הנהג ארוך יותר כך גדל שכר העידוד המשולם לו, לרבות גמול השעות הנוספות הכלול בו.
לפיכך, הסכימו והיתנו הצדדים כדלקמן:
- כל האמור במבוא להסכם זה ייחשב כחלק בלתי נפרד מגוף ההסכם.
- גמול שעות נוספות שהגיע או שיגיע מכח חוק שעות עבודה ומנוחהלכל נהג המועסק או שיועסק אצל חברי ההתאחדות, ייחשב ככלול בשכר העידוד ששולם או שישולם לו, לפי המקרה.
- לפיכך, לא יגיע לנהגים כל תשלום עבור עבודתם בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות בכל היקף שהוא, מעל ומעבר לאמור בהסכם הענפי ובהסכמים או ההסדרים המפעלים לענין שכר עידוד.
- במקרה של סתירה או אי התאמה בין הוראות ההסכם הענפי להוראות הסכם זה, תהיה עדיפות להוראות הסכם זה, והן שיגברו ויחולו.
--- סוף עמוד 20 ---
- הסכם זה יוגש לרישום כהסכם קיבוצי וכן יוגש הסכם זה לאישורו של שר העבודה והרווחה בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר." (הדגשות הוספו – א.א.)
- הסכם 1993, לרבות נספח 1993, הוגש לרישום ונרשם כהסכם קיבוצי (מס' 7018/93).
- ביום 13.2.1995 אישרה שרת העבודה דאז – גב' אורה נמיר, את הסכם 1993 לפיסעיף 5 לחוק הגנת השכר[6]. וזה נוסח האישור:
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי״ח – 1958, אני מאשרת לענין הסעיף האמור את ההסכם הקיבוצי הכללי שבין התאחדות בעלי מפעלי הובלה בישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בא״י, האגף לאיגוד מקצועי, מיום י״א באייר התשנ״ג (2 במאי 1993), שמספרו בפנקס ההסכמים הוא 7018/93."
- ביום 1.7.1996 חתמו ההתאחדות וההסתדרות על הסכם קיבוצי כללי נוסף שהוא "חוברת זכויות וחובות" המשלבת את הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים שנחתמו עד אז בין אותם צדדים (להלן – הסכם 1996). סעיף 46 להסכם 1996(המבוסס על סעיף 44 להסכם 1983 ועל הסכם 1993, לרבות נספח 1993), קובע כך:
"א. העובדים יעבדו שעות נוספות בכל מקרה שצרכי העבודה מחייבים זאת, ובהתאם לחוק.