ב. גמול שעות נוספות ישולם כדלקמן:
- 125% מהשכר המשולב עבור כל אחת משתי השעות שמעל לשעות העבודה הרגילות באותו יום ו- 150% מהשכר המשולב עבור השעות שמעל שתי השעות הנ"ל.
- עבור עבודה בשבתות ובחגים, תשלם החברה שכר בשעור של 175% מהשכר המשולב לשעת עבודה של אותו עובד.
שעות שבת – תחום 36 השעות שמכניסת השבת או החג. כניסת השבת או החג לעניין זה פירושו בקיץ (אפריל - אוקטובר), משעה 18.00 בערב השבת או החג; ובחורף (נובמבר - מרס), משעה 17.00 בערב השבת או החג.
- הוראות סעיף זה, לא יחולו על עובדים אשר גמול עבודתם מעבר לשעות העבודה הרגילות משולם בהסדר מוסכם שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה, כפוף לאמור בנספח ב' להסכם הקיבוצי מיום 2.5.93.
- שכר שעה לצורך חישוב גמול שעות נוספות יחושב על ידי חלוקת השכר המשולב החודשי הרגיל מחולק ב- 191[7]."
--- סוף עמוד 21 ---
- ביום 19.5.1999 שבו הצדדים וחתמו על הסכם קיבוצי כללי, שהאריך את תוקפו של הסכם 1996, בשינויים שעליהם הסכימו הצדדים (להלן – הסכם 1999). סעיף 46(ב)(3) להסכם 1996 תוקן ונקבע כי הוראות סעיפים 46(ב)(1) ו-(2) לא יחולו:
".... על עובדים אשר גמול עבודתם מעבר לשעות העבודה הרגילות משולם בהסדר מוסכם שלא על בסיס של תמורה לפי מספר שעות התעסוקה, ובלבד שהפרמיה המשולמת לא תפחת מ-30% משכר היסוד החודשי.
למען הסר ספק היות והפרמיה באה במקום שעות נוספות היא איננה רכיב פנסיוני, ואין לשלם עליה פיצויי פיטורים." (הדגשות בקו תחתון – במקור – א.א.)
- לשלמות התמונה יצוין כי ביום 5.2.2013 חתמו הצדדים על הסכם קיבוצי כללי נוסף (להלן – הסכם 2013). בסעיף 9 להסכם 2013 שעניינו "פרמיה", נקבע כך:
"ועד העובדים בכל חברה רשאי אחת לרבעון לבקש הסברים מהנהלת החברה לעניין אופן חישוב הפרמיה. החברה תעביר את הנתונים לעניין זה לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הבקשה, על פי האמור להלן:
נציג אחד מטעם ועד העובדים בכל חברה (להלן – נציג הועד), אשר יבחר על ידי ועד העובדים, רשאי יהיה לקבל הסבר מגורם מוסמך בחברה בעניין אופן חישוב הפרמיה."
ג. טענות הצדדים
- לטענת פרידנזון, הוראות ההסכם הענפי הקובעות כי "שכר העידוד" כולל את התמורה עבור הגמול, אושרו על ידי שר העבודה. לכן, לאור סעיף 5 לחוק הגנת השכר, לא היה מקום לקבוע כי ההסכם הענפי מנוגד לחוק שעות עבודה. זאת ועוד, לפי ההסכם הענפי, כל שנדרש כדי להכשיר את תשלום השכר הכולל הוא ש"שכר העידוד" לא יפחת מ-30% משכר היסוד. במקרה של מר מזור, משלימה פרידנזון, תנאי זה התקיים, ולכן הוא אינו זכאי לתשלום נוסף על עבודתו בשעות נוספות ובמנוחה השבועית.
תמיכה לטענתה מוצאת פרידנזון בפסק הדין בעניין יעיש[8]. באותו עניין הגישה פרידנזון ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי[9], שבו נקבע, בין היתר, כי "תוספת המחזור" מובאת בחשבון השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים, בין היתר, משאין לקבל את הטענה כי תוספת זו באה במקום הסדר תשלום גמול ש"נ. במסגרת הערעור בעניין יעיש הסכימו הצדדים שם, בין היתר, על ביטול