נציין שהעמדת הברירה בידי העובד, בין קבלת הגמול האמור לפי הוראות חוק שעות עבודה ובין קבלת הגמול בדרך אחרת, קיימת גם בענף השמירה, שבו הוענקה לעובד זכות בחירה בין קבלת הגמול לפי הוראות חוק שעות עבודה ובין קבלת הגמול הגלובלי הקבוע בהסכם הענפי באותו ענף (תוספת של 9% לשכר השעה).
- לסיכום, לפי ההסכם הענפי, על מנת ששכר העידוד ייראה ככולל את הגמול לפי חוק שעות עבודה, ועל מנת שיחול על הנהגים, נדרשים התנאים הבאים:
--- סוף עמוד 31 ---
א. מתכונת שכר העידוד צריכה להיקבע ברמה המפעלית – בין באופן דו-צדדי ובין באופן חד צדדי, ובלבד ששיעור שכר העידוד לא יפחת מ- 30% משכר היסוד.
ב. ההסכמה להחלת מתכונת שכר העידוד שנקבעה כאמור, חלף הזכאות הנפרדת לגמול לפי חוק שעות עבודה, יכולה להינתן הן על ידי נציגות העובדים והן על ידי הנהג הבודד – במפורש או במשתמע.
בהקשר זה נציין כי נוכח הוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב – 2002 והוראות תיקון 24 לחוק הגנת השכר, יש להניח כי בירורה של שאלת ההסכמה עתידה להיות פשוטה יותר.
שאלה שנייה – אישור השרה
- טענות ביחס לאישור השרה, הגם שעלו מכיוונו של מר ברוקר דווקא, טעונות התייחסות. הטענה הראשונה היתה כי אישור השרה מתייחס רק למתכונת שכר העידוד כפי שהיתה קיימת עד לשנת 1993. טענה זו אין בידינו לקבל. אישור שרת העבודה ניתן להסכם 1993, לרבות לנספח 1993. הסכם 1993 כלל את האפשרות לשנות את מתכונת שכר העידוד. לפיכך, משאישור שרת העבודה לא סויג – הרי שהאישור של הסדר השכר הכולל התייחס גם לאפשרות כי מתכונת שכר העידוד שהיתה קיימת עד לשנת 1993 תשונה מאוחר יותר.
- הטענה השנייה עוסקת בתוקפו של הסכם 1993. לטענת מר ברוקר, הסכם 1996 ביטל והחליף את הסכם 1993, ולכן נדרש אישור חדש של "השר" להסדר השכר הכולל שנקבע בהסכם 1996. גם דין טענה זו להידחות. כפי שפירטנו לעיל, הסכם 1996 לא ביטל את הסכם 1993 או הסכמים קודמים אחרים. כל שנעשה בהסכם 1996 הוא שילוב הנוסחים של ההסכמים הקודמים. לפיכך, הסכם 1993 ונספח 1993 – שרירים וקיימים, כל עוד לא בוטלו במפורש על ידי הצדדים.
בהקשר זה נזכיר מושכלות יסוד – הסכם 1993 היה הסכם לתקופה קצובה. לפיסעיף 13 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), בתום התקופה הקצובה, ומשלא הודיע איזה מהצדדים על גמר תוקפו, הפך הסכם 1993 להסכם לתקופה בלתי קצובה. ביטול הסכם קיבוצי, קרי הודעה על סיום תוקפו, בין הסכם לתקופה קצובה ובין הסכם לתקופה בלתי