בלבד – התביעה לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה על ידי מר מזור בשל פעילותו בחברת מזור. לטענתה, חרף מכתבים ששלח מר כהן למר מזור, נעדר האחרון מעבודתו למשך 4 שבועות – ממחצית ינואר 2008 ועד ליום 10.2.08 ושבועיים בשלהי חודש פברואר 2008. לטענתה, היעדרות זו היתה בשל עיסוקו הנוסף, ולכן הנזק שנגרם לה הוא בשיעור שכרו של מר מזור במשך 4 השבועות הנ"ל – 12,810 ₪.
- לאחר בחינת טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין ערעור פרידנזון ברכיב זה להידחות, ולו מן הטעם שאין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי שלפיה לא עלה בידי פרידנזון להוכיח כי נגרם לה נזק כלשהו או כי מר מזור התעשר שלא כדין. נוסיף כי פרידנזון לא הוכיחה את שיעור השכר ששילמה ביתר למר מזור בתקופת היעדרותו זו מהעבודה. מעיון בדוח החופשה עולה שבחודשים אלה – ינואר-פברואר 2008 – חייבה פרידנזון את חשבון החופשה השנתית של מר מזור. משכך, ממילא כל שכר ששילמה בגין היעדרותו "התקזז" בחשבון החופשה השנתית.
- לאור המסקנה כי לא הוכח כל נזק, אין לנו צורך להידרש ליתר טענות הצדדים ברכיב זה.
4.6 סיכום
- לאור המקובץ – מבוטל חיובה של פרידנזון לשלם למר מזור תשלומים שונים בגין עבודתו בשעות נוספות, למעט חיובה לשלם לו הפרשי גמול מנוחה כאמור בסעיף 119 לעיל; מבוטל חיובה לשלם למר מזור פיצויי פיטורים, מעבר למופקד בקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים; מבוטל חיובה לשלם למר מזור חלף הודעה מוקדמת; נותר על כנו חיובה של פרידנזון לשחרר לטובת מר מזור את הכספים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים, לרבות את מרכיב פיצויי הפיטורים. נדחה ערעורה של פרידנזון בנוגע לתביעה שכנגד ונדחה ערעורו של מר מזור.
- חיובי פרידנזון בגין השלמת גמול המנוחה ניתנים לקיזוז כנגד חיובו של מר מזור להשיב לה את הסכום שנפסק לחובתו על ידי בית הדין האזורי בגין ניצול חופשה שנתית ביתר.
- לאור התוצאה, מבוטל חיובה של פרידנזון על פי פסק הדין האזורי לשלם למר מזור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
--- סוף עמוד 50 ---
- משהתוצאה המעשית היא דחיית שתי התביעות שהגישו הצדדים האחד נגד השני, ונוכח השאלות העקרוניות שהתעוררו, החלטנו שלא לעשות צו להוצאות בערעורים הנוגעים למר מזור.
- הכרעה – מר ברוקר
- זה יהיה הילוכנו בבואנו להכריע בערעור ובערעור שכנגד הנוגעים למר ברוקר. תחילה נידרש לטענת מר ברוקר בנוגע למהותם של רכיבי השכר שכונו "פרמיה" ו"פרמית מאמץ". נעבור לבחון את טענות תחנת השרון בנוגע לגמול ש"נ ולגמול מנוחה. לאחר מכן נדון בטענות הצדדים בנוגע לזכויות השונות (קרן השתלמות, פנסיה, פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת), ולבסוף נפנה לבחון את טענת מר ברוקר בנוגע לפיצוי בגין פיטוריו שלא כדין.
5.1 פרמיה ופרמית מאמץ
- לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בחומר הרלוונטי, הגענו למסקנה כי יש לדחות את ערעורו של מר ברוקר ביחס למהותם של רכיבי השכר שכונו "פרמיה" או "פרמית מאמץ". קביעת בית הדין האזורי שלפיה רכיבים אלה שולמו בגין מאמץ מיוחד בנהיגה או בעבודה משרדית, היא קביעה עובדתית המבוססת על התרשמות בית הדין האזורי מהראיות והעדויות שלפניו, ובכגון אלה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב, אלא בנסיבות שאינן מתקיימות בענייננו.
- לפיכך, נותרת בעינה קביעת בית הדין האזורי, שלפיה ה"פרמיה" ו"פרמית המאמץ" הן תוספות "אמיתיות" לשכר, קרי תוספות שתשלומן הותנה בתנאי.
5.2 גמול עבור עבודה בשעות נוספות