--- סוף עמוד 6 ---
קביעה דומה קבע בית הדין האזורי ביחס לתשלום ששולם למר מזור עבור עבודתו במנוחה השבועית.
- חישוב הגמול -
א. בהעדר תלושי שכר רציפים חישב בית הדין האזורי את שכרו הממוצע של מר מזור לפי השכר המצטבר "לצרכי ביטוח לאומי, כפי שעולה מתלוש השכר לחודש 12/07". לפי נתון זה מצא בית הדין האזורי כי השכר החודשי הממוצע של מר מזור עמד על 9,245 ₪, מתוכו 3,710 ₪ כשכר יסוד והיתרה – 5,535 ₪, "תוספת מחזור".
ב. על פי ההסכם הענפי, שבוע העבודה הוא בן 44 שעות שבועיות (191 שעות לחודש), בעוד שלפי הדין שבוע העבודה הוא בן 43 שעות שבועיות. אף על פי כן, מר מזור תבע גמול רק עבור השעות הנוספות שמעבר ל-44 שעות שבועיות, ובהתאמה נערכו חישובי בית הדין האזורי עבור 106 שעות נוספות – 11 מתוכן בשבת.
ג. בית הדין האזורי חישב ומצא כי תוספת המחזור השעתית עמדה על סכום של 18.64 ₪ (5,535/297), סכום שהוא נמוך משכר המינימום השעתי באותה העת – 19.95 ₪ לשעה, ולכן חישב את הגמול לפי שכר המינימום.
ד. נקבע כי הפרשי הגמול הם 612.85 ₪ לחודש, ובסך הכל עבור 69.5 חודשים זכאי מר מזור לגמול בסכום של 42,593 ₪, בתוספת של 9,650.77 ₪ כהפרשי שכר מינימום עבור העבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית.
אש"ל
- בית הדין האזורי קבע כי פרידנזון לא הצליחה להוכיח את טענתה שלפיה שילמה למר מזור עבור אש"ל סכומים שהם מעבר ל-200 ₪ ששולמו בתלוש השכר.
- עוד קבע בית הדין האזורי כי "בהתאם להלכה הפסוקה תשלום הוצאות אש"ל הינו זכות נלווית ולא ניתנת לפדיון עם סיום יחסי עובד ומעביד", וכי מר מזור"לא הציג בפנינו קבלות באשר להוצאות אש"ל שהוצאו על ידו במהלך תקופת עבודתו". לאור קביעות אלה נדחתה התביעה להחזר הוצאות אש"ל.
--- סוף עמוד 7 ---
פיצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת
- בית הדין האזורי קבע כי פרידנזון היא זו שפיטרה את מר מזור, וכי לא הוכחו נסיבות שיצדיקו שלילת ההודעה המוקדמת או פיצויי הפיטורים.
- בית הדין האזורי קבע כי לפי ההסכם הענפי זכאי מר מזור לפיצויי פיטורים בשיעור של 150% משכר היסוד – 3,710 ₪, ובסך הכל לפיצויי פיטורים בסכום של 32,231 ₪, "בניכוי הסכומים שהופרשו ע"י הנתבעת לקרן פנסיה / ביטוח מנהלים ע"ש התובע בגין רכיב פיצויי פיטורים בלבד ובכפוף להעברת הזכויות בהן לטובת התובע".
- כן נקבע כי מר מזור זכאי לחלף הודעה מוקדמת בסכום של 3,710 ₪.
- עוד הורה בית הדין האזורי לפרידנזון לשחרר למר מזור "את ביטוח המנהלים ו/או קרן הפנסיה על שמו".
פדיון חופשה שנתית
- בית הדין האזורי קבע כי בעד כל תקופת עבודתו זכאי היה מר מזור ל-83.22 ימי חופשה, וכי במהלך עבודתו ניצל מר מזור 98 ימי חופשה, אשר על כן מר מזור אינו זכאי לפדיון חופשה שנתית.
התביעה שכנגד
- לאור קביעות בית הדין האזורי בנוגע לנסיבות סיום העבודה דחה בית הדין האזורי את תביעת פרידנזון, במסגרת התביעה שכנגד, לחייב את מר מזור לשלם לה חלף הודעה מוקדמת. אך חייב את מר מזור לשלם לה בגין חופשה שנתית ביתר סכום של 2,220 ₪.
- התביעה של פרידנזון לפיצוי בגין נזקים שונים שגרם לה מר מזור נדחתה ונקבע כי תביעה זו "איננה מבוססת ואינה מעוגנת במסמכים אשר תומכים בתביעה".
א. אשר לתביעה לפיצוי בגין נזק בשל הקמת חברת הובלות על ידי מר מזור – בית הדין האזורי ציין שאין מחלוקת שבמהלך עבודתו בפרידנזון הקים מר מזור חברת הובלות משלו (להלן – חברת מזור). בית הדין האזורי דחה את תביעת פרידנזון משלא הוכח כי נגרם לה נזק על ידי מר מזור או כי מר מזור התעשר על חשבונה שלא כדין. ואלה היו טעמי בית הדין האזורי: