--- סוף עמוד 8 ---
(1) לא הוכח כי תחומי העיסוק של חברת מזור זהים לתחומי העיסוק של פרידנזון;
(2) לפי עדותו של מר מזור, הכנסתה החודשית של חברת מזור היתה 2,000 ₪ – 3,000 ₪, ולא ברור כיצד היקף פעילות זה פגע בחברה דוגמת פרידנזון;
(3) לא הוכח כי מר מזור עבד במסגרת חברת מזור במהלך שעות עבודתו עבור פרידנזון;
(4) "לא הוכח שהנתבעת [פרידנזון – א.א.] לא נתנה הסכמתה כאמור בסעיף 38 להסכם הקיבוצי [ההסכם הענפי – א.א.]". סעיף זה קובע כי "לא יקבל עובד ולא יבצע כל עבודה אחרת, שלא עבור החברה, בין בשעות העבודה ובין מחוצה להם, בין בתמורה ובין ללא תמורה, אלא, בהסכמת החברה בכתב ומראש".
ב. כמו כן נדחו יתר רכיבי התביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים שונים (בשל חוסר זהירות של מר מזור בנהיגה; בגין החלפת צמיגים; בגין אי חידוש רישיון הנהיגה של מר מזור; בגין קנסות והיעדרויות של מר מזור). מאחר שפרידנזון לא ערערה על דחיית תביעתה ברכיבים אלה, אין לנו צורך להידרש אליהם במפורט.
הוצאות משפט
- לאור התוצאה חויבה פרידנזון לשלם למר מזור הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ₪.
1.3 עיכוב הביצוע
- לשלמות התמונה נציין כי בית הדין האזורי נענה באופן חלקי לבקשת פרידנזון לעיכוב ביצוע פסק דינו, והורה על עיכוב ביצועו של תשלום הסכום שנפסק בגין גמול. בקשת פרידנזון לגבי יתר חיוביה בפסק הדין, נדחתה.
- בקשה חוזרת שהגישה פרידנזון לבית דין זה לעיכוב ביצוע של יתר רכיבי פסק הדין, נדחתה בהחלטה מיום 23.6.11.
1.4 הערעורים על פסק הדין האזורי
- ערעורו של מר מזור עוסק בנושאים הבאים:
--- סוף עמוד 9 ---
הראשון, סכום הגמול. לטענת מר מזור, שגה בית הדין האזורי בחישוב ערך שעת עבודתו - שכן את ערך שעת העבודה צריך היה לחשב הן בהתחשב בשכר היסוד והן בהתחשב בתוספת המחזור שאינה מותנת בתנאי. בנוסף טען מר מזור כי שגה בית הדין האזורי בכך שפסק לו רק את גמול הש"נ (25%, 50% ו-75%, בהתאמה) ולא את שכר הבסיס של השעות הנוספות (100%). עוד טען מר מזור נגד אי חיובה של פרידנזון בתשלום רכיב זה בתוספת של הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
השני, סכום פיצויי הפיטורים וסכום חלף ההודעה המוקדמת. לטענת מר מזור, בשכר הקובע לחישוב רכיבים אלה יש להוסיף את תוספת המחזור. עוד טען מר מזור נגד אי חיובה של פרידנזון בתשלום רכיב זה בתוספת של הפרשי הצמדה וריבית כחוק.