שעליה לא חלקו הצדדים, מיום 1.6.08 (אמצע התקופה), ועד למועד התשלום המלא בפועל.
5.3 קרן השתלמות
- סעיף 64 להסכם 1996, שהורחב בצו 2001, קובע כי חלק המעסיק בהפקדות לקרן ההשתלמות יהיה 6% "מהשכר המשולב החודשי, כהגדרתו בסעיף 47 לעיל". "השכר המשולב" הוגדר בסעיף 47 להסכם 1996 (ולצו 2001) כך:
"השכר ברוטו ליום עבודה רגיל, כולל תוספת היוקר, תוספת משפחה, ותוספת וותק, ולמעט פרמיות, תמריצים ומענקים, גמול שעות נוספות וגמול עבודה בשבתות ובחגים." (הדגשה הוספה – א.א.)
- ביום 5.1.2006 חתמו ההתאחדות וההסתדרות על הסכם קיבוצי כללי נוסף (להלן – הסכם 2006), אשר קבע, בין היתר, כי:
"א. הבסיס לחישוב השכר לעניין הפרשות לקרן השתלמות יהיה בשיעור של 150% מהשכר המשולב של העובד, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א להסכם זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת וותק ותוספת מקצועית ולא כקבוע בסעיף 64 (ג) להסכם העיקרי.
ב. יתר הוראות סעיף 64 להסכם העיקרי ימשיכו ויעמדו בתוקפן ולא יחול בהן שינוי." (הדגשה הוספה – א.א.)
- צו 2007 הרחיב את ההוראה הנ"ל של הסכם 2006 בתוקף מיום 1.6.07.
- בית הדין האזורי חישב את הפיצוי המגיע למר ברוקר בגין אי הפקדת חלק המעסיק לקרן השתלמות לפי 6% משכר היסוד של מר ברוקר (כונה בתלוש "שכר עבודה") ומפרמית ההובלה ששולמה לו.
- תחנת השרון טוענת כי בית הדין האזורי שגה בחישובו, שכן לפי צו 2001, עד ליום 1.6.07 ההפקדה לקרן ההשתלמות חושבה מהשכר המשולב בלבד (ללא "שכר העידוד"), ואילו מיום 1.6.07 חושבה משיעור של 150% מהשכר המשולב ללא "שכר העידוד").
- מר ברוקר מצדו טוען כי היה על בית הדין האזורי לחשב את הפיצוי האמור משיעור של 150% מכלל שכרו, לרבות מפרמית ההובלה. לחלופין, היה על בית הדין לחשב את שכרו התעריפי לפי טבלאות השכר בהסכם הענפי ובצו הענפי.
- לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי הדין הוא עם תחנת השרון. כפי שכבר צוין לעיל, אופן חישוב הזכויות המגיעות לעובד נגזר מההוראות
--- סוף עמוד 59 ---
הרלוונטיות לחישובן. לפיכך, העובדה כי פרמית ההובלה באה בגדרו של "השכר הרגיל" לצורך חישוב גמול ש"נ, אינה רלוונטית כלל.
הוראות ההסכם הענפי וצו ההרחבה ברורות. לפי צו 2001, את ההפקדה לקרן ההשתלמות יש לחשב מ"השכר המשולב" (ולא מהפרמיות השונות – "... ולמעט פרמיות, תמריצים ומענקים ..."). לפי צו 2007, את ההפקדה האמורה יש לחשב משיעור של 150% מ"השכר המשולב".
- מר ברוקר לא הוכיח כי ה"שכר המשולב" לפי הקבוע בהסכם הענפי ובצו ההרחבה עולה על "שכר העבודה", כפי שכונה בתלושי השכר, ששולם לו. בתצהירו הוא אמנם טען לוותק רב, אלא שאין זה מתפקידו של בית הדין האזורי לבחון מהו השכר המשולב המגיע למר ברוקר. הנטל להוכיח זאת היה על מר ברוקר. זאת ועוד, חרף הטענות לוותק רב בענף, מר ברוקר לא המציא את האישורים הנדרשים להוכחת ותק זה, כפי שנקבע בהסכם הענפי ובצו הענפי.
- לאור האמור, בגין התקופה שעד לחודש מאי 2007 (כולל) זכאי מר ברוקר להפרשי הפקדה לקרן ההשתלמות בסכום של 7,080 ₪ - 6% מ"שכר העבודה" (כפי שפורט בתלושי השכר), כמפורט להלן:
להלן הסברים לחישוב:
| A, D, G, J | חודשים בעדם מחושבות ההפקדות לקרן השתלמות |
| B, E, H, K | שכר העבודה |
| C, F, I, L | 6% משכר העבודה |
- בגין התקופה שמחודש יוני 2007 ואילך זכאי מר ברוקר להפרשי הפקדה לקרן ההשתלמות בסכום של 12,449 ₪ - 6% משיעור של 150% מ"שכר העבודה" (כפי שפורט בתלושי השכר), כמפורט להלן:
להלן הסברים לחישוב:
| A, D, G, J | חודשים בעדם מחושבות ההפקדות לקרן השתלמות |
| B, E, H, K | שכר העבודה |
| C, F, I, L | 6% מ- 150% שכר העבודה |
--- סוף עמוד 60 ---
- סה"כ זכאי מר ברוקר לפיצוי בגין אי הפקדת חלק המעסיק לקרן השתלמות בסכום של 19,529 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, לפי קביעת בית הדין האזורי שעליה לא חלקו הצדדים, מיום 10.6.07 (אמצע התקופה), ועד למועד התשלום המלא בפועל.
- מסכום זה יש להפחית סכומים ששילמה תחנת השרון על חשבון רכיב זה, בין היתר, כמפורט בסעיף 23 לפסק הדין האזורי.
5.3 פנסיה
- עד לכניסתו לתוקף של צו 2007 – 13.5.2007, לא היתה חובה על תחנת השרון לבטח את מר ברוקר בקרן פנסיה. כאמור, הוא בוטח בביטוח מנהלים ודמי הגמולים הופקדו משכר העבודה. בית הדין האזורי דחה את תביעת מר ברוקר לגבי התקופה שקדמה לצו 2007, ואין לנו ערעור בעניין זה. המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לתקופה שעליה חל צו 2007.
- עם פרסומו של צו 2007 הוטלה החובה, שנקבעה בהסכם 2006, לבטח כל עובד בקרן פנסיה חדשה.
- קודם שנפנה למחלוקת החישובית נתייחס לטענה חדשה שהעלתה תחנת השרון במסגרת הערעור, שלפיה לא היתה עליה חובה לבטח את מר ברוקר בקרן פנסיה, משהוא בוטח בביטוח מנהלים. צודק מר ברוקר כי דין טענה זו להידחות, משמדובר בטענה חדשה המנוגדת לכתב ההגנה המתוקן של תחנת השרון ולסיכומיה בבית הדין האזורי, שבהם נטען כי הזכאות לביטוח בקרן פנסיה קמה רק מיום 13.5.07.
- עתה נשוב למחלוקת העיקרית הנוגעת לאופן חישוב חלק המעסיק בהפקדת דמי הגמולים. בהסכם הענפי (ובצו 2007 בעקבותיו) נקבע כי המעסיק יפקיד, בין היתר, 6% דמי גמולים מ"השכר הקובע". סעיף 9 להסכם 2006, שהורחב בצו 2007, קובע לעניין "השכר הקובע" האמור כי:
"הבסיס לחישוב השכר לענין הפרשת כל דמי הגמולים המפורטים בצו זה וכן בעבור ביטוח ימי מחלה ואובדן כושר מקצועי יהיה בשיעור 150%מהשכר המשולב של העובד, הכולל את שכר היסוד המפורט בטבלת השכר המצורפת כנספח א' לצו זה, כפי שתעודכן מעת לעת, בצירוף תוספת יוקר, תוספת ותק ותוספת מקצועית." (הדגשה הוספה – א.א.)
- בית הדין האזורי קבע כי נוכח מהותה של פרמית ההובלה ששולמה למר ברוקר, אזי היה על תחנת השרון להפקיד לקרן הפנסיה דמי גמולים מפרמית ההובלה.
--- סוף עמוד 61 ---