לפיכך, חייב את תחנת השרון לשלם למר ברוקר פיצוי השווה ל-6% מהפרמיה שלה היה זכאי למן חודש מאי 2007 ואילך. אשר לדמי הגמולים בעד "שכר העבודה" ששולם למר ברוקר קבע בית הדין האזורי כך:
"באשר להפרשות שהפרישה הנתבעת לביטוח פנסיוני מתוך רכיב 'שכר העבודה', התובע אינו מצביע על חודשים ספציפיים בהם נעשתה הפרשה של חלק המעביד שהיא נמוכה מזו הקבועה בצו 2007. הוא גם לא הציג פירוט של הרכיבים השונים אותם הפרישה הנתבעת לביטוח הפנסיוני. בנספח ז' לתצהיר התובע יש אמנם נתונים על סך הכספים ששילמה הנתבעת לביטוח הפנסיוני מדי חודש, אולם אין שם חלוקה של הרכיבים השונים (תגמולים, פיצויי פיטורים, ביטוח אבדן כושר עבודה) ועל כן לא ניתן להסיק מנתונים אלה על קיומה של הפרשה בחסר בגין חלק המעביד לתגמולים מתוך רכיב 'שכר העבודה'."
- לאחר שבחנו את טענות הצדדים, אנו סבורים כי גם בסוגיה זו הדין הוא עם תחנת השרון. תחילה יש לדחות את טענת מר ברוקר שלפיה היה על תחנת השרון להפקיד לקרן הפנסיה דמי גמולים משכר השווה ל-150% משכרו הכולל, קרי הן מ"שכר העבודה" (כפי שכונה בתלושי השכר) והן מפרמית ההובלה. כפי שציינו לעיל ביחס לקרן ההשתלמות, משקבוע בהסכם הענפי ובצו ההרחבה כי הפקדת דמי הגמולים היא משיעור של 150% משכר המשולב ומשלא הוכח כי "שכר העבודה" נמוך מהשכר המשולב הקבוע בהסכם הענפי ובצו ההרחבה - אזי אין מקום לקבל את טענת מר ברוקר כי הוא זכאי להפקדות מהשכר כפי טענתו.
- אשר על כן, לא היה מקום לחייב את תחנת השרון לשלם דמי גמולים מרכיב פרמית ההובלה, ולכן דין חיובה זה בפסק הדין האזורי להתבטל.
- אשר להפקדות מ"שכר העבודה". ראשית, לא נסתרה טענת תחנת השרון כי ההפקדות לביטוח המנהלים נעשו משיעור של 150% מ"שכר העבודה"; שנית, וזה העיקר, כלל לא הוגש ערעור בעניין זה מטעם מר ברוקר.
- לאור האמור, ערעורה של תחנת השרון ביחס לפנסיה מתקבל, וחיובה לשלם למר ברוקר פיצוי בגין ביצוע הפקדות בחסר לקרן הפנסיה מתבטל.
5.4 פיצויי פיטורים
- כאמור בית הדין האזורי קבע כי מר ברוקר פוטר וכי הוא זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת. על קביעה זו אין ערעור לפנינו. ערעורי הצדדים נוגעים ל"שכר הקובע" לחישוב פיצויי הפיטורים.
--- סוף עמוד 62 ---
- בית הדין האזורי קבע כי את פיצויי הפיטורים יש לחשב לפי שכר קובע המורכב מ"שכר העבודה" האחרון - 3,850.18 ₪, בתוספת פרמית ההובלה הממוצעת בשנת ההעסקה אחרונה - 3,704.5 ₪: סך הכל "שכר קובע" - 7,554.68 ₪. לאור שכר קובע זה והוותק של מר ברוקר – 6.96 שנים, חויבה תחנת השרון לשלם לו פיצויי פיטורים בסכום של 52,580.57 ₪ (= 6.96 X 7,554.68).
- קודם שנפנה לבחון את טענות הצדדים, נציג את הוראות החקיקה הרלוונטית לענייננו:
א. סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי עובד, דוגמת מר ברוקר, זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של "שכר חודש אחד לכל שנת עבודה" באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. סעיף 13 לחוק הסמיך את "השר" לקבוע בתקנות, בין היתר, "את המרכיבים של שכר העבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין פיצויי פיטורים".