ב. מכח הסמכת השר כאמור, הותקנו תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצוייםוהתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן – התקנות). תקנה 1 לתקנות קובעת כך:
"(א) הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות אלה הם:
(1) שכר יסוד;
(2) תוספת ותק;
(3) תוספת יוקר המחיה;
(4) תוספת משפחה.
(ב) נכללת בשכר עבודה תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית, יראו תוספות אלה כחלק משכר היסוד.
(ג) לא היה שכר העובד משתלם לפי הרכיבים המנויים בתקנת משנה (א) או לפי חלק מהם, יובא בחשבון שכרו שכר העבודה הרגיל ללא תוספות."
ג. תקנה 9 לתקנות קובעת כך:
"היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים." (הדגשה הוספה – א.א.)
- מהשילוב של תקנה 1 ותקנה 9 לתקנות עולה כי "השכר הקובע" לחישוב פיצויי הפיטורים המגיעים למר ברוקר לפי חוק, מורכב מ"שכר העבודה" האחרון (שכר
--- סוף עמוד 63 ---
היסוד) וממוצע פרמית ההובלה בשנים עשר החודשים שקדמו לפיטוריו. כך קבע בית הדין האזורי וכך נקבע גם בעניין שלב[36].
פרמית ההובלה ששולמה למר ברוקר, לא הותנתה בתנאי ובמצב, ולכן אינה "תוספת לשכר" כמשמעה בתקנה 1 לתקנות, אלא היא חלק מהשכר המשולם בעד העבודה הרגילה, ולכן היא בבחינת "שכר יסוד" כמשמעו שם, ולחלופין כשכר שהוא "חלק מהפדיון".
- עתה נפנה להוראות הצו הענפי – זה קובע כי פיצויי הפיטורים ישולמו משיעור של 150% מ"השכר המשולב". על יסוד הוראה זו טוענת תחנת השרון כי כך צריך היה בית הדין האזורי לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים למר ברוקר, קרי לא צריך לחשב את פיצויי הפיטורים גם על פרמית ההובלה. טענה זו אין לקבל. כאמור לעניין חישוב גמול הש"נ, גם לעניין פיצויי הפיטורים, פרמית ההובלה במקרה של מר ברוקר אינה מגלמת תשלום עבור עבודה בשעות נוספות כפי שנקבע בהסכם הענפי. את הוראת ההסכם הקיבוצי לפיה פיצויי הפיטורים ישולמו מהשכר המשולב יש להבין לאור ההוראה בדבר תשלום שכר העידוד כהסדר של שכר כולל. כך או כך, אין בכוחו של הצו הענפי לגרוע מהזכויות לפי החקיקה.
- מנגד, אין לקבל את טענת מר ברוקר כי פיצויי הפיטורים צריכים היו להיות מחושבים לפי שיעור של 150% מ"השכר הקובע" שבבסיס חישובו של בית הדין האזורי, ולא לפי שיעור של 100% כפי שקבע בית הדין. כאשר חלות על עובד שתי הוראות באותו עניין – מחילים עליו את ההוראה המיטיבה. ברור כי החישוב לפי החוק מיטיב עם מר ברוקר לעומת החישוב לפי צו ההרחבה[37].
- טוענת תחנת השרון כי מכוח צו 2007 חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. טענה זו אין לקבל. ראשית, ההפקדות לא היו לקרן פנסיה אלא לביטוח מנהלים, ושנית, תחנת השרון לא הראתה, כדרישת הצו הענפי, כי "ויתרה" על כספי הפיצויים.
- סוף דבר – ערעורי הצדדים בקשר לחישוב פיצויי הפיטורים – נדחים.
5.5 חלף הודעה מוקדמת