תא (מרכז) 31834-10-13 אינקוגניטו מוסיקה (2002) בע"מ נ' מלון קיבוץ שפיים

1. התובעת ("אינקוגניטו") התקשרה עם הנתבעת ("המלון") בהסכם להספקת הגברה, תאורה ומולטימדיה בגן אירועים שהמלון מנהל ("האולם"). ההסכם עמד בתקפו בין השנים 2006-2011.

הארועים שלאחר סיום ההסכם הם הבסיס לתביעה זו.

טענות הצדדים

2. אינקוגניטו טענה כי בתחילת שנת 2011 הוסכם בין הצדדים להמשיך ולהתקשר בהסכם חדש לתקופה נוספת בת 6 שנים. תנאי ההסכם החדש פורטו במכתב של אינקוגניטו ממרץ 2011, שמנהלי המלון הביעו הסכמתם לאמור בו, אך נמנעו מלחתום עליו. אינקוגניטו סמכה על המלון ובצעה את חלקה מתוך ציפייה להמשך עבודה משותפת, והשקיעה כ-100,000 ₪ בשיפוץ מערכת המולטימדיה באולם.

בסוף שנת 2011 הציע המלון לאינקוגניטו להציע הצעה למכרז באולם. אינקוגניטו סברה כי בעצם ההצעה גלומה הפרה של ההסכם הנוהג, ועל כן פנתה לבית משפט השלום בבקשה למתן צו מניעה (ת"א (שלום פ"ת) 23638-01-12). בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה המלון רשאי להתקשר עם כל גורם שיחליט במסגרת המכרז "בכפוף למתן זכות סירוב ראשונה למבקשת" (פרוטוקול מיום 7.3.2012 נספח כא' לתצהיר מנהל אינקוגניטו, מר רונן מן). בעקבות ההסכמה אמנם פנה המלון אל אינקוגניטו, אך הבסיס לפניה היה הצעתו הראשונה של המציע האחר, ולא ההצעה שהשתכללה לבסוף לכלל חוזה בין הצדדים. גם בכך יש לראות הפרה.

אינקוגניטו הוסיפה, כי האולם פעל ללא רישיון עסק, מה שהביא להפחתת פעילות בתקופה מסוימת. היא טענה כי השקיעה 100,000 ₪ בשיפוץ מערכת המולטימדיה באולם, ודרשה השבת הסכום ששלמה, וכן תשלום פיצוי בגין הפרת ההסכם בגובה הרווח הצפוי, 500,000 ש"ח למשך 6 שנים. בנוסף נדרש פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון בסכום של 300,000 ₪.

3. בכתב התביעה תיארה אינקוגניטו אירועים נוספים, כגון גניבות ציוד שלה, שלדעתה היו באחריות המלון, אך התברר כי המלון לא רכש ביטוח הולם, בניגוד להסכמת הצדדים; והפרת הסכם ע"י המלון, בכך שגבה מחירים נמוכים מאלו שהתחייב להם כלפי אינקוגניטו. לטענת אינקוגניטו היא ויתרה על טענות אלו כדי להתקשר בהסכם הנוסף, שלא יצא אל הפועל.
4. המלון הכחיש את טענות אינקוגניטו, וטען בעיקר כי לא נכרת עמה הסכם לתקופה נוספת, ואין לראות במכתבה של אינקוגניטו עצמה משום חוזה, שכן המלון לא חתם עליו ולא הסכים לתכנו, וממילא סבר שאין להמשיך את ההתקשרות משום חוסר שביעות רצון שלו מתפקודה של אינקוגניטו. המלון הבהיר כי אינקוגניטו הפרה את החוזה עמו במשך תקופה ארוכה, תוך פירוט מקרים שונים.

המלון טען כי תביעת אינקוגניטו לאכיפת החוזה בבית משפט השלום נדחתה. כלומר שנקודת המוצא היא כי החוזה הקודם הגיע אל קצו, ואין התחייבויות חוזיות לפיו. גם אם ניתן לראות בהצעת אינקוגניטו הסכם מחייב, נאמר בו כי ההתקשרות היא ל-5 שנים מתחילת שלב ב' (מתן אישורים להקמת גן ארועים חדש). השלב הזה לא הגיע.