הנסיון להבהיר בסיכומים אינו יכול להצליח במקום שלא הוצגו העובדות הבסיסיות. יתרה מזו, ההסכם עצמו נוקב ב-5 שנים בלבד מיום קבלת רשיון העסק.
גם בחוות דעתו של רו"ח אופיר שמריהו מטעם המלון הובהר כי לא ניתן להסתמך על חישובי הרווח של אינקוגניטו. לאור המסקנה לעיל אין צורך לבחון את חוות הדעת לגופה.
- לעומת זאת, המלון הפר את ההסכם שקבל תוקף של פסק דין, למתן זכות סירוב ראשונה. לא ברור אם טענה זו היתה בגדר העילות שנטענו בכתב התביעה. בהנחה שכן, מהו הפיצוי שבו חייב המלון עקב כך? ההסכם בין הצדדים ופסק הדין אינם נוקבים בפיצוי מוסכם מראש. אינקוגניטו אמנם נאבקה על זכות הסירוב שלה, אך בשום מקום לא אמרה שאילו נמסרה לה עמדת חברת טייכמן בהסכם הסופי, היתה משווה את הצעתה לזו של טייכמן. אין די בכך שהמלון הפר את ההסכם שקבל תוקף של פסק דין. יש צורך גם בהוכחה כי אלמלא ההפרה היתה אינקוגניטו מציעה הצעה דומה. גם לו היתה אינקוגניטו מודיעה מפורשות כי היא משווה את הצעתה לזו של חברת טייכמן, אין בהליך זה ראיות משביעות רצון לגבי הרווח שהיה יכולה להיות מנת חלקה. שהרי לא ברור כי בתנאי החוזה עם טייכמן היתה לאינקוגניטו אפשרות לרווח כפי שהצהירה עליו בנספח כז' במהלך השנים. די להצביע על ההשקעה הגדולה שהתחייבה טייכמן להשקיע, 1.2 מיליון ₪, כדי לשנות לחלוטין מחישובי אינקוגניטו, שבכל השנים לא הצביעה על השקעה משמעותית (בנספח כז' הנ"ל).
על כן, הגם שאני סבורה כי המלון הפר את התחייבותו לאינקוגניטו לתת לה זכות סירוב ראשונה – לא הוכח נזק שנבע מכך, ואין לפסוק לאינקוגניטו פיצוי בשל כך.
- בתצהיר מר מן נאמר כי עבודות השיפוץ והשדרוג בשלב א' באולם הסתכמו בכ-100,000 ₪. פירוט השיפוצים שערכה אינקוגניטו באולם עולה ממכתבה מיום 25.9.2011, נספח י' לתצהיר מר מן. שם מתואר ביצוע שלב א' שכלל החלפת מגברים, הכנסת מקרנים, מסך חשמלי, גופי תאורה, החלפת כמאה נורות בגן, והחלפת לדים, בעלות של 145,044 ₪ בצרוף מע"מ. לפי האמור בפירוט, הוא כלל תשלום עובר העובדים של אינקוגניטו.
חשבוניות שונות צורפו לתצהירו כמלמדות על ההוצאה של "כ-100,000 ש"ח", אך אינקוגניטו לא סיכמה את הסכומים הנקובים בהן (סעיף 30 בתצהיר מר מן ונספח ו' לתצהירו). בתשובה לשאלון שבו נשאלה על כך מפורשות השיבה אינקוגניטו: "לא שמרתי קבלות ולאחר בירור שערכתי מול הספקים, גם הם לא שמרו על קבלות" (נ/2). כך נאמר גם בעדותו (פרוטוקול מיום 20.10.15 עמ' 17 ש' 32-30 עד עמ' 18 ש' 1). בהמשך אף טען כי פנה לספקים שמהם רכש את הציוד, אך לא השיבו לו. עם זאת, לא הביא איש מהם לעדות. יש קושי בקבלת עמדה כזו, כאשר ברור שבשלב עריכת השיפוצים כבר התגלעה המחלוקת בין הצדדים, ואינקוגניטו כתבה ודרשה לקבל את הסכמת המלון, אך לשווא. ניתן היה לצפות כי תתעד את הוצאותיה, לכל הפחות. עם זאת, המלון לא התמודד ישירות עם העלויות בחקירה.