- גרסתו של הנתבע בנוגע לחתימת ההסכם מובאת בסעיף 27 לתצהירו בשלב הנוכחי של ההליך (נ/21), ולדבריו:
"27. במהלך פגישה שהתקיימה במשרדו של עו"ד נשיץ ביום 13.11.2000, הוסכם, בין היתר, לקיים פגישה בוינה ביום 24.11.2000 כדי לסכם ולחתום על הסכם המכירה של מובילטל ("הסכם המכירה"). במהלך הפגישה סיפרתי לצ'רנוי על דרישותיו החדשות של רום, המנוגדות להבנות בין הצדדים וביקשתי את עזרתו. צ'רנוי טלפן לרום בו במקום ובשיחה זו חזר בו רום מכל דרישותיו הנוספות והסכים, פעם נוספת, להבנות שכברה הושגו בעניין דמי התיווך (סעיף 15 לעיל) וכן הסכים לדרישתי להעלותן על הכתב" (ההדגשה הוספה, א"ק).
- להלן אסביר כי ההפניה לסעיף 15 בתצהירו של הנתבע מעוררת תמיהה, וכי במקום אחר אישר הנתבע את זכותו של התובע לתשלום ללא כל סייג. הדברים מופיעים בעדותו של הנתבע בהליך הפלילי, כאשר הוצגה בפניו טיוטה של מכתב הממוען לתובע ובו, בין השאר, אישור שהתובע יהיה זכאי למניות בשיעור של 0.5% מההון הנפרע של בזק (ת/11). הנתבע עומת עם מסמך זה והעיד כי האמור בו "לא הוסכם ולא יוסכם". בהמשך הדברים הוא העיד:
"...יש מסמך אחר שאת שוב פעם לא מראה את זה לבית המשפט, חתום ושם כתוב בצורה מפורשת מה מגיע לזאב רום. אותו מסמך שאת אומרת נגמר בעל פה יש אחריו מסמך כתוב שמסכם את כל מה שסוכם בסופו של יום" (עמ' 4593 לפרוטוקול ההליך הפלילי (ת/10))(ההדגשה הוספה, א"ק).
- בסעיפים 14 ו-15 של תצהירו בהליך הנוכחי (נ/21), העיד הנתבע:
"14. במהלך אחת מהפגישות שקיימנו צ'רנוי, רום ואני בעניינה של עסקת מובילטל, צ'רנוי – שנודע לו שאני מנהל משא ומתן לרכישת מניותיה של כייבל בבזק, העלה את האפשרות לשיתוף פעולה עסקי גם בהקשרה של עסקה זו. האפשרות שנבחנה היא שתאגיד זר הקשור לצ'רנוי יעמיד לחברת האם של זאבי תקשורת הלוואה בסך של כ- 150 מיליון דולר ("עסקת המימון") כנגד קבלת אופציה לרכוש מניות בבזק, בכפוף לקבלת כל האישורים הרגולטורים הנדרשים, והכל בתנאים שעליהם דנו הצדדים.
- בסיומה של הפגישה הסכמנו להמשיך ולהתקדם במשאים ומתנים לגיבושן של עסקת מובילטל ושל עסקת המימון. בפגישה זו אף הושגה הבנה עם רום שבכפוף להשלמת שתי העסקאות, יהיה רום זכאי לקבל תשלום בגין שירותיו כמתווך סכום בסך שבעה מיליון דולר ("דמי התיווך")".
- על רקע דבריו של הנתבע בסעיף 27 לתצהירו, כמו גם על רקע עדויות וראיות אחרות (ובהן עדויות התובע, צ'רנוי ועורך דין נשיץ), אני סבור שהנאמר בסעיף 15 לתצהירו של הנתבע הוא לכל הפחות לא מדויק. בחלק אחר של פסק הדין אסביר את הנימוקים המשפטיים שבעטיים אין לקבל את טענת הנתבע שהזכאות לתשלום דמי תיווך הותנתה בהשלמת העסקאות, ובהקשר הנוכחי אעיר שגרסה זו של הנתבע אינה מתיישבת עם גרסאות אחרות שמסר הן בהליך זה הן בהליך הפלילי, ומשום כך אין ביכולתי לקבלה.
- לכל אלה ניתן להוסיף גם את עדותו של עורך דין מ' קומיסר ("קומיסר"), שלפי עדותו בשלב הקודם של ההליך היה בעת הרלוונטית יועץ משפטי של הנתבע, עת נחקר במשטרה טרם הגשת כתב האישום בהליך הפלילי. הוא התבקש להתייחס להסכם והשיב: