פסקי דין

תא (חי') 375/08 זאב רום נ' גד זאבי - חלק 11

05 יוני 2017
הדפסה

"הנייר מתייחס לחברה בשם פונטנה הזכאית לעמלה בסך 7 מיליון $ בגין עסקת רכישת מניות בזק מחברת c&w. לפי הנייר מגיע לפונטנה עוד 1.5 מיליון $ שישולמו עד 31.12.00. הואיל ובפגישות שהתקיימו עם זאב רום, עורך דין נשיץ ואחרים בינואר-פברואר 2001 הזכיר רום מספר פעמים את החוב בסך 1.5 מיליון $ אני מניח שזה קשור אליו" (עמ' 12 של המוצג ת/6).

 

  1. הנה כי כן, על אף פערי גרסאות מסוימים, בעניינים שאינם מצויים בליבת העניין, ניתן לדעתי לקבוע שההסכם בכתב אכן משקף את הכוונה וההסכמה שסכום דמי התיווך שישולם יעמוד על שבעה מיליון דולר, ומכיוון שסכום של 5.5 מיליון דולר שולם כבר (והדבר אף צוין בהסכם), עומדת יתרת התשלום שהנתבע זכאי לו על סך של 1.5 מיליון דולר. דבריו של הנתבע (בסעיף 27 לתצהירו בשלב הנוכחי) תואמים את עדותו של צ'רנוי בנוגע לפגישה השנייה בינו לבין הנתבע, פגישה שעליה העיד בסעיף 4 של תצהירו (ת/2), והמסקנה המתבקשת היא שבאותה פגישה הסכים הנתבע לשלם את יתרת סכום דמי התיווך, ולפי בקשתו תועדה ההסכמה בכתב. עם זאת, במסקנה זו אין די, נוכח טענות נוספות שהעלה הנתבע ואשר אליהן אתייחס להלן.

 

 

 

 

 

השלמת עסקת מובילטל כתנאי לתשלום

 

  1. בשלב הנוכחי של ההליך העלה הנתבע (בין השאר בסעיף 15 של תצהירו בשלב הנוכחי (נ/21)) טענה שתשלום הסכום של יתרת דמי התיווך בסך 1.5 מיליון דולר, הקבוע בהסכם בכתב, הותנה בהשלמת עסקת מובילטל, ומשזו לא הבשילה לכלל הסכם התובע אינו זכאי לסכום זה.

 

  1. אכן, כפי שכבר ציינתי בחלק קודם של פסק הדין, הכלל הוא שמתווך עסקי זכאי לעמלתו כאשר הושגה מטרת התיווך ונקשרה עסקה, והמתווך היה הגורם היעיל שהביא לכך. אלא שבענייננו השתלשלות העניינים היא שונה והנסיבות הן אחרות. כעולה מחומר הראיות ומתואר לעיל, חתימת ההסכם בכתב הייתה לאחר שהושלמה עסקת המימון וכן, וזה החשוב, לאחר פגישה שבה השתתפו צ'רנוי, הנתבע ועו"ד נשיץ, ולפי כל העדויות באותה פגישה הסכים הנתבע שסכום דמי התיווך שישולם יהיה שבעה מיליון דולר. עדותו של צ'רנוי, המתארת את נסיבות הכנתו של ההסכם בכתב בידי הנתבע, ואת נסיבות חתימתו בידי התובע, מקובלת עליי, ובמיוחד כך כאשר לנתבע אין גרסה נוגדת. במצב דברים זה מתחייבת המסקנה שההסכם בכתב משקף הכרה, ואף הסכמה, בזכותו של התובע לקבל דמי תיווך בסכום של שבעה מיליון דולר, וממילא מתייתר הצורך להכריע בשאלה אם התובע היה גורם יעיל, ובאילו עסקאות.

 

  1. עם זאת, ועל מנת שהדיון לא יהיה חסר, אתייחס לטענת הנתבע שתשלום הסכום של 1.5 מיליון דולר הותנה בהשלמת עסקת מובילטל. בטענה זו אין ולא כלום ואני דוחה אותה.

 

  1. למסקנה זו ניתן להגיע בהתבסס על שני נימוקים שונים, שדי בכל אחד מהם כדי לדחות את הטענה. ראשית, ההלכה היא שבאין הוראה אחרת, הסכם שנכרת משקף את כל המוסכם בין הצדדים, ואין מתירים הבאת ראיה נגד תוכנו של המסמך (קדמי, בעמ' 1501). ההסכם נחתם ביום 17.11.00, ואם נכונה עדותו של הנתבע בסעיף 15 לתצהיר עדותו (נ/21), חזקה עליו כי ההסכם היה כולל התניה של התשלום בהשלמת שתי העסקאות – עסקת המימון ועסקת מובילטל. כאשר ההסכם אינו כולל התניה כזו, וכאשר משתתפים אחרים בפגישה העידו שהנתבע הסכים שהתובע יקבל דמי תיווך בסכום של שבעה מיליון דולר, אני מסיק מכך שעדותו של הנתבע בסעיף 15 לתצהירו איננה משקפת את העובדות כהווייתן. בקשר לכך אוסיף עוד, כי כשנחקר הנתבע בנושא זה בשלב השני של ההליך, הוא העיד:

 

עמוד הקודם1...1011
12...23עמוד הבא