- בסיכומיו, דוחה הנתבע את ההקבלה שבין פנסיה תקציבית לבין אופציות לעובד. אכן יש ממש בטענתו. בניגוד לפנסיה תקציבית שבה אין כל יכולת לממשה אף אם הדבר כרוך בתשלום קנס, עד שבעל הפנסיה לא צבר מספר שנות ותק מינימאלי להתגבשות הזכות, הרי שבנוגע לאופציות, לאחר מועד הבשלתן ניתנות הן למימוש, בכפוף לכדאיות מימושן.
- סבורני כי ההיקש שערכו מומחי התובעת בין פנסיה תקציבית לבין אופציות נועדה להראות כי בנסיבות מסוימות, הלכה פסוקה היא כי זכויות פנסיוניות המתקבלות ממקום העבודה ומועד גמילתן חל לאחר מועד הקרע, מימוש הזכויות ידחה למועד גמילתן.
בעת שנשאל פרופ' ידלין, מומחה ביהמ"ש בחקירתו, מדוע לא ניתן להקביל בין מועד מימוש האופציות לבין מועד גמילתה של פנסיה תקציבית לצורך הערכת שוויה של האופציה השיב כי אינו מכיר מספיק את הכללים האלה של הפנסיה. אני צריך לחשוב על זה (ר' פרו' עמ' 57, שו' 28).
- על כן, טענות הנתבע בסיכומיו כי עתירת התובעת מנוגדת לחוק ולעקרון הפרידה הנקייה הינה כוללנית, ולאור הדוגמאות לעיל, ישנן נסיבות שונות בהן יעדיפו בתי המשפט לפסוק חלוקה עתידית ו/או תשלומים עיתיים על פני הפרדה נקייה, זאת מטעמי צדק, הגינות, נוחות וודאות, סבירות ושוויון, על מנת לא לגרום לנזק כלכלי לאיזה צד מן הצדדים.
הענקת האופציות במהלך החיים המשותפים
- השופט בן ציון גרינברגר סבר כי יש לקבוע מתי מתגבשת הזכאות לקבלת הפנסיה ולא מתי היא ממומשת: "ברי לכל כי זכותה של בת הזוג לקבל את חלקה בנכסים או זכויות של בן זוגה תלויה בשאלה מתי נקבעה זכותו של בן זוג לקבלו (עבור שירותים שכבר נתן) ולא מתי הוא מקבלו בפועל; שכן, אחרת לא היה ניתן לכלול זכויות פנסיוניות שטרם מומשו בעת הפירוד כנכסים ברי איזון. אי לכך, אין זה משנה אם מקבל בן הזוג את המשכורת הקובעת את גובה תשלומי הפנסיה לפני או אחרי הפירוד, ואין זה משנה אם בעת הפירוד ניתן היה לקבוע מה יהיה גובה הפנסיה בעת הפרישה. מה שקובע הוא כי במועד הפירוד כבר הוקנתה לנתבע הזכות לקבלת פנסיה עתידית, ובמסגרת זכויות אלו אף הוקנתה לו – כבר בעת הפירוד – הזכות בעת הפרישה להשתמש במשכורת העתידית שיקבל בסמוך לפני הפרישה לצורך קביעת הפנסיה. אי לכך, גם לתובעת הוקנתה זכות זו, לפי חלקה היחסי."(תמ"ש (י-ם) 10612/98 פלונית נ' פלוני 2.1.07) פסק דין זה אושר ע"י ביהמ"ש המחוזי בירושלים, בע"מ 2038/07 פלונית נ' פלונית 2.9.07.
- במקרה דנן, אין חולק כי הזכאות לקבלת האופציות התגבשה במהלך חיי הנישואין עובר למועד הקרע, ואין להידרש לשאלה מתי האופציות ימומשו. זכאותו של הנתבע לאופציות הוקנתה לו עובר למועד הקרע, על כן זכאית התובעת לחלקה באופציות אלו. האם ימשיך ויעבוד הנתבע עד למועד מימוש האופציות, אינה שאלה שביהמ"ש והתובעת רשאים לקבוע, אלא הבחירה בידי הנתבע עצמו.
- אופציות יכולות להוות תגמול על עבודה בעבר או בהווה או להוות תמריץ לעבודה בעתיד. לאור הגמישות והגיוון בתוכניות האופציות השונות בחברות יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולפי נסיבותיו.
- השאלה העומדת לדיון האם האופציות הינן נכס בר איזון תלויה גם בשאלה בעבור איזו תקופה הוענקו לנתבע. האם עבור תקופת עבודה בעבר או כתמריץ לעבודה עתידית והאם תקופת החיים המשותפת חפפה לתקופה בעבורה הוענקו האופציות.
- אין חולק כי האופציות, במקרה זה, הוענקו בתקופת החיים המשותפים ובחלוף שנה אחרי הקצאתם מרבית האופציות, 28,906 אופציות היו בשלות עובר ובסמוך למועד הקרע. קרי, מרבית האופציות שהוקצו לנתבע היו בשלות במהלך החיים המשותפים ואף הנתבע לא סתר קביעה זו.
- לדעת השופט גייפמן, בפס"ד פלונית נ' אלמוני, פסק הדין היחיד, כאמור, שדן בחלוקת אופציות בין בני זוג, הרי שאם הענקת האופציות חפפה כולה או חלקה למהלך חיי הנישואין אין לדרישת השארות הנתבע במקום עבודתו קשר למימושן של אותן אופציות שהבשילו:
"התניית הזכות לממש את האופציות בהישארות העובד במקום העבודה לתקופה נוספת אינה בהכרח מעידה על כך שהאופציות ניתנו גם עבור העבודה בתקופת ההישארות. כל מקרה ונסיבותיו. תנאי ההישארות בעבודה כשלעצמם אינם משנים את מהות האופציות, אם האופציות ניתנו כתמורה לעבודה בתקופת העבר. אם עבודת העבר נעשתה ע"י בן הזוג במהלך הנישואין - המדובר בנכס בר איזון או בר שיתוף, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו גם לאחר מועד הפרוד או מועד תום האיזון, כתנאי למימוש הזכויות. אם עבודת העבר נעשתה לפני הנישואין - המדובר בנכס שאינו משותף או בר איזון, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו במהלך הנישואין כתנאי למימוש הזכויות... כל עוד ניתנו האופציות כפיצוי עבור עבודת בן הזוג במהלך הנישואין, המשך הדרישה להעסקה הוא אך ורק תנאי, אך אינו משנה את הזכות החוזית שכבר קיימת ועומדת לרשות העובד... אם תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין המדובר בנכס בר שיתוף או בר איזון. אם קיימת חפיפה חלקית - תחשיב השיתוף או האיזון יתבצע לפי כלל הזמן "time rule", המשקלל את תקופת העבודה במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה ניתנו האופציה, כמקובל בחלוקת נכס פנסיוני בין בני זוג. (תמ"ש (ת"א) 17652/03 פלונית נ' אלמוני 12.8.07).