- אכן מומחה ביהמ"ש פעל בהתאם לכלל הזמן "time rule" ושקלל את כמות האופציות שהוקצו לנתבע ביום *** במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה נתנו האופציות, עד להבשלתן, סה"כ 746 אופציות.
שווי האופציות במועד הקרע
- בסיכומי הנתבע, עולה לראשונה הטענה כי אין כל קושי להעריך את שוויין של האופציות במועד הקרע, זאת על רקע הערכת שווי בלתי תלויה, בשוק החופשי, שבצעה החברה בסמוך למועד הקרע, לצורך גיוס משקיעים (סע' 12). למעט טענתו זו, לא הפנה הנתבע למסמך רשמי מאת החברה המאמת בדיקת שוויה של החברה בסמוך למועד הקרע. לא זו אף זו שחוות דעת מומחה ביהמ"ש חסרה התייחסות לבדיקה שכזו.
- המסמך היחיד שהוגש מטעם הנתבע לביהמ"ש הינו מסמך של החברה מיום ***,בחתימת מנהלת הכספים דאז, הגב' *** המפרט את כמות האופציות, מועד הענקתן, מועד מימושן ואופיין של האופציות שאינן סחירות, לא ניתנות להעברה ומוחזקות בחשבון נאמנות.
במועד מימושן של האופציות, יקבל הנתבע מניות חברה ביחס של 1:1. המניות אינן סחירות בשוק הפתוח ולנתבע תהיה האפשרות למכור את המניות בעת עסקת מכירת החברה או בהנפקתה לציבור. בסיפא למסמך נרשם:" ליום *** שווי מנית החברה המוערך היה ***
(צורף לתצהיר הנתבע).
- אין לדעת האם המכתב המפורט כאמור, הגיע לידיעת מומחה ביהמ"ש. בחוות דעתו מומחה ביהמ"ש כותב זה כי שווי האופציה מושפע בין היתר משווי המניה ביום בו מבוצע החישוב. מאחר ובמקרה דנן, אין שווי שוק מאחר ואין מסחר בבורסה, חישוב ערך המניה הינו מורכב ונדרש מומחה למימון. אולם לדעתו של המומחה הערכת שווי המניה קלה יותר אם נערכו סמוך למועד הערכה עסקאות במניות החברה, בין קונה מרצון לבין מוכר מרצון (עמ' 4, סע' ב לסיפא).
- אמירת המומחה לעיל יכולה ללמד אחת משתיים: כי לא הובאה לידיעת המומחה אותה הערכת שווי בלתי תלויה, בשוק החופשי, שביצעה החברה בסמוך למועד הקרע, לצורך גיוס משקיעים, שנה וחצי לפני עריכת חוות דעת מומחה ביהמ"ש, ואם כך תעלה השאלה מדוע לא הובאה לידיעת המומחה, או לחילופין כי המומחה, באם ידע על כך לא סבר כי אותה הערכת שווי מסייעת בעניינינו. כך לעניין המכתב לעיל.
- ההיפך, מומחה ביהמ"ש הרחיב בחוות דעתו כי :" במקרה של חברה פרטית, חישוב הערך של המניה הינו מורכב יחסית, ובדרך כלל נדרש לשם כך מומחה למימון אשר יבצע הערכת שווי כזו( עמ' 4)...מכיוון שמדובר בחברה פרטית, ברור שהחישוב הינו מורכב. אך זוהי משימה שמומחה להערכת שווי יכול לעמוד בה (עמ' 5).
- לשיטת מומחה ביהמ"ש במועד הקרע חדלו הצדדים להיות שותפים ואין התובעת שותפה יותר בשכרו השוטף של הנתבע, על כן אינה זכאית לחלק כלשהו בערך הזמן של האופציה וחישוב שווי האופציות להן זכאית התובעת תבוצע ליום הקרע ותקופת החיים של האופציה שאותה יש לקחת בחשבון הינה תקופה של חודשיים בלבד, בהתאם לחוזה העסקתו של הנתבע. הנוסחה הראויה לחישוב שווי האופציות לדעת המומחה הינה של Black & Scholes.
איני רואה עין בעין את המצג המטאפורי שהביא מומחה ביהמ"ש בחוות דעתו על פיו: "כל עוד הזוג חי בשיתוף, הם עבדו ביחד בחברה, ועל כן הם היו שותפים בכל הפירות מעבודה זו. מרגע שהם נפרדו, גב' צ' חדלה "לעבוד" בחברה ועל כן היא אינה זכאית יותר ליהנות מפירותיה לרבות מערך הזמן של האופציות " (עמ' 6).
- כטענת הנתבע, אין המדובר בחזקת השיתוף ובהתאם לחוק יחסי ממון אין שותפות של הצדדים במהלך חייהם המשותפים, ואין לקבוע כי התובעת עבדה עם הנתבע בחברה והיתה שותפה בכל הפירות מעבודה זו. הראיה, כי התובעת אינה שותפה לאופציות שהינן חלק מפירות עבודתו של הנתבע בחברה. לא זו אף זו, אלא שזכויותיה של התובעת באופציות, הינן זכויות אובליגטוריות והתובעת איננה בעלים של האופציות ולא ניתן לחלק האופציות בעין בין הצדדים.
- השותפות המלאכותית שערך מומחה ביהמ"ש במשכורתו של הנתבע אינה הולמת את דיני המשפחה ואת הוראת השיתוף האובליגטורי הדחוי שקבע חוק יחסי ממון. יתרה מכך, בשנים האחרונות עדים אנו לעתירות בגין נכסי קריירה ומוניטין ובתי המשפט נענים במקרים שאכן קיים פער בולט ומשמעותי בין הכנסות בת הזוג ובין הכנסות האיש לאחר מועד הקרע, הכל לשם האיזון הכלכלי לאחר הגירושין.
- מנגד, סבורים מומחי התובעת כי כל ניסיון ליישום שיטה כלכלית – מתמטית בידי בית המשפט להערכת אופציות בחברת הזנק יתבסס על מתודולוגיות סטטיסטיות שספק אם הן מתאימות להערכת אופציות עובדים בחברות אלו.
- לדעת המומחים, ההסתמכות על מודלים מתמטיים מקובלים להערכת אופציות, לרבות נוסחת Black & Scholes , מעוררת קשיים משמעותיים כאשר מדובר בחברת הזנק שמניותיה אינן סחירות. לדעת המומחים אין כיום גישה מקובלת לחישוב שווי האופציות בחברה מעין זו. לחברת הזנק יש שני מאפיינים יחודיים המקשים משמעותית על קביעת שווי לאופציות בכל נוסחה שהיא. המאפיין הראשון של החברה הוא היותה חברה פרטית אשר מניותיה אינן נסחרות בבורסה. המודלים הכלכליים המתמטיים מתבססים על שווי נכס הבסיס ( המניה) ועל התנודתיות של שווי זה (שינויים במחיר המניה על פני זמן). אולם בהעדר מסחר בבורסה אין נתונים לגבי שווי השוק של נכס הבסיס, ובהכרח אין נתונים לגבי התנודות ההיסטוריות של מחיר המניה (עמ' 11-12).
- על כן, אותו מומחה למימון , כהמלצת מומחה ביהמ"ש, שימונה לבצע הערכת שווי האופציות, יצטרך לשיטת מומחי התובעת להתבסס על הערכות שווי כלכליות בשני היבטים. האחד- צורך בהערכת שווי החברה על מנת לקבוע את שווי המניה אליה מתייחסת האופציה, ולמותר לציין כי השימוש במעריכי שווי הופך את ההליך למורכב. השני – הצורך בהערכת תנודתיות נכס הבסיס. הצורך לקבוע מה התנודתיות בשווי של מנית החברה. במקרה של חברת הזנק, השימוש בנוסחאות הופך לבעייתי במיוחד כאשר אין בנמצא נתונים אובייקטיבים שהם חיוניים לצורך שימוש בנוסחה. חברות הזנק נמצאות בתהליך מואץ של צמיחה ותחת עננה מתמדת של חוסר וודאות באשר לעתידן. מכאן גם נובע שלחברות הזנק אין תזרים הכנסות יציב וקבוע, אשר בהתבסס עליו ניתן לבצע הערכת שווי למניות החברה בהתאם למתודולוגיות המקובלות להערכת שווי.