פסקי דין

תא (מרכז) 34198-03-12 גיא בוקר נ' מינהל מקרקעי ישראל - חלק 10

15 יוני 2017
הדפסה

טוענים הם כי הסיכום היה תלוי רק בעמדת הנהלת המחוז וזו האחרונה היתה מנועה מלהעביר את הנושא להחלטת הנהלת המנהל. לטענתם, הנהלת המחוז המליצה על קבלת הסיכום ועל כן מחויב רמ"י לנהוג על פיו. כן טוענים התובעים לחוסר הגיון רב במתווה שאושר בהחלטת ועדת מסלול אדום, אשר אין בה הגיון כלכלי ציבורי, מונעת הקצאת מגרשים נוספים לטובת כל האינטרסים ועוד.

  1. רמ"י כופר בטענת ההבטחה השלטונית, תוך טענה כי  הסיכום, כפי שנכתב בו במפורש, היה כפוף לאישור, וכי הנהלת המחוז לא אישרה את הסיכום אלא הכפיפה אישורה לאישור ההנהלה הראשית, וכי היתה רשאית לעשות כן בגדר שיקול דעתה. בהמשך לכך, אישור ההנהלה הראשית לא ניתן, ומכאן שממילא ניתן להסתמך על הסיכום כבסיס למתן הזכויות. רמ"י אף מפנה להשתלשלות העניינים מאז נתנה לכאורה ההבטחה שבסיכום, למגעים הרבים שבין הצדדים ולהעדר טענה קודמת לגבי היות הסיכום בגדר הבטחה שלטונית. עוד טוען רמ"י כי לא הוכחו התנאים שהוכרו בפסיקה ליצירת הבטחה שלטונית.
  2. לאחר שבחנתי את השתלשלות העניינים, מצאתי כי לא הוכחה בענייננו הבטחה שלטונית שבסיכום, וכי התובעים אף מנועים מלטעון להבטחה כאמור.

התובעים הודיעו לרמ"י ביום 26.10.2011, כי הינם מבקשים לחזור בהם מבקשתם לפיצול החלקות. במכתבם אף הצהירו כי ויתרו על זכותם, ככל שקיימת, לאכוף הסכמה לתוכנית הפיצול נשוא הסיכום.  משכך, ויתרו התובעים כבר בשנת 2011 על כל זכות, ככל שקמה להם מכח כל התחייבות או הבטחה, ודי בכך בכדי לדחות תביעתם לאכוף על רמ"י את תנאי הסיכום מכח הבטחה שלטונית.

  1. אף מהבחינה העובדתית לא שוכנעתי כי היה בסיכום משום הבטחה, בכל הנוגע ל לציפיות התובעים או הסתמכותם לכאורה על אותו סיכום. התובעים נמנעו מהעלאת טענה לקיומה של הבטחה שלטונית במשך השנים מ- 2007 ועד להגשת התביעה ובכך גילו דעתם, לפיה לא קמה להם כל הבטחה מכח הסיכום. כך גם ויתורם על אפשרות הפיצול בשנת 2011 מלמד כי הם עצמם לא ייחסו לסיכום הבטחה אשר ניתן לבסס ציפיות על פיה. כך גם נלמד מלשון הסיכום, אשר כלל בסופו הכפפה לאישור נוסף. על כן יש לדחות טענת התובעים לגבי היות ההסכם בגדר הבטחה שלטונית גם מטעם זה.
  2. אין אף מקום לקבל את טענת התובעים לגבי העדר הגיון כלכלי בהחלטת הנהלת רמ"י. החלטת רמ"י התקבלה בהתאם להחלטות מועצה שבתוקף, אשר עיגנו מדיניות שאינה כלכלית בלבד, ומכל מקום לא הוכחו חוסר תום לב, שרירותיות, שיקולים זרים וכיוצא באלה עילות להתערבות בהחלטה זו.

--- סוף עמוד  12 ---

  1. על כן הנני דוחה הטענה לפיה מחוייב רמ"י בהחכרה על פי תנאי ההחכרה והפיצול נשוא הסיכום משנת 2007.

טענות נוספות

עמוד הקודם1...910
111213עמוד הבא