פסקי דין

סעש (ת"א) 5002-09-15 Isaac Ghilzghi נ' צוות 3 ניקיון ושירותים כללים 1992 בע"מ - חלק 10

25 יוני 2017
הדפסה

שוכנענו כי במקרה זה עסקינן בהעסקת עובד במיקור חוץ לא אותנטי במבנה משולש באמצעות חברת כוח אדם המשמשת "צינור לתשלום שכר" בלבד. כאשר עולה החשש כי ההתקשרות עם הקבלן נועדה על מנת להתחמק מתשלום חובות בהתאם לצו ההרחבה בענף הניקיון החל על צוות 3.

 

תחולת צו ההרחבה בענף הניקיון

  1. משקבענו כי יש לראות במשתמש, צוות 3, מעסיקתו של התובע, הרי שתחולת צו ההרחבה על מערכת יחסי העבודה בין הצדדים הינה ברורה. חברת צוות 3 עוסקת "במתן שירותי ניקיון, אחזקת גינון והדברה" (חקירת מר גונן בעמ' 8 ש' 9-10).

 

  1. המבחן המכריע לצורך חלות צו ההרחבה הוא עיקר עיסוקה של החברה, כלומר יש לקבוע מהי הפעילות העיקרית של המשתמש. מר גונן מנכ"ל צוות 3 העיד כי 98% מעובדי צוות 3 הם עובדי ניקיון (עמ' 8 ש' 16) ומכאן שעיקר עיסוק החברה הוא בתחום הניקיון. לפיכך המסקנה המתבקשת היא כי צו ההרחבה בענף הניקיון חל על העסקת התובע.

 

פדיון חופשה

  1. התובע טוען במסגרת תצהירו כי לא שולמו לו מלוא ימי החופשה להם הוא זכאי. התובע מציין כי הינו זכאי ל- 48 ימי חופשה לאורך תקופת העסקתו בסך 9,600 ₪ ובפועל שולמו לו 2,553 ₪ בלבד בגין רכיב זה.

 

  1. נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעסיק (דב"ע לא/22 - 3 ציק ליפוט נ' קסטנר, פד"ע ג' 215). הרמת הנטל אינה מותנית, דווקא, בהצגת פנקס חופשה שנתית, וניתן להגיע למסקנה כי המעביד שילם את מלוא ימי החופשה המגיעים לעובד גם על יסוד ראיות אחרות כגון תלושי שכר (עד"מ 19/07 עמוס 3 בע"מ נ' סלוצקי פס"ד מיום 25.11.08).

 

  1. עיון בתלושי השכר של התובע מגלה כי במסגרתם נערך מאזן ימי חופשה לתובע הכולל תוספת ימי חופשה, ניצול וצבירה. על פי תלושי השכר המהווים ראיה לאמיתות תוכנם ואשר אף התובע מסתמך עליהם לצורך חישוביו, במועד סיום עבודתו , בחודש יולי 2015 עמדו לזכות התובע 17 ימי חופשה לפדיון ובסך 3,400 ₪. (אין בידינו לקבל טענת צוות 3, לפיה התובע עבד בהיקף של 90% משרה שעה שבתלושי השכר מצוין שחור על גבי לבן היקף משרה 100%). אנו מחייבים את צוות 3 בסכום האמור.

 

דמי הבראה

  1. צו ההרחבה הרלוונטי בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש קבע כי לאחר סיומם של יחסי עובד-מעביד, זכאי עובד לדמי הבראה לתקופה של עד שנתיים אחרונות לתקופת עבודתו.

 

  1. הואיל והתובע סיים עבודתו בחודש יולי 2015, הרי שתקופת זכאותו לדמי הבראה הינה בין החודשים יולי 2013 – יולי 2015. בתקופה זו היה זכאי התובע לסך של 5,445 ₪ בגין דמי הבראה. בהתאם לתלושי השכר בתקופה זו שולמו לתובע דמי הבראה בסך 3,467 ₪. לפיכך זכאי התובע לדמי הבראה בסך 1,978 ₪.

 

עמוד הקודם1...910
11...15עמוד הבא