(ראו לעניין זה גם ע"ע 1179/04, דוד דודאי ואח' נ' ניקולאי סטיקה, מיום 8.3.05).
- לכתב התביעה צירף התובע את העתק אשרת השהייה האחרונה שלו שעתידה הייתה לפקוע בחודש ספטמבר 2015. כמו כן צורף העתק "זימון לשימוע והודעה בדבר כוונה ליתן הוראת שהייה" במרכז השהייה בחולות. (נספחים ד, ה לכתב התביעה). אכן התובע הודיע על עזיבתו כבר בתחילת חודש יולי 2015 בעוד שהזימון לשימוע הוצא רק בסוף חודש זה, אך בכך אין לטעמנו לשלול את הקשר שבין התפטרותו למועד פקיעת האשרה שלו וזימונו למתקן חולות.
התובע הסביר כי ידע כי הוא צפוי להיות מזומן לשימוע כבר בסוף חודש יוני 2015 נוכח המדיניות שנקטה רשות האוכלוסין כלפי מבקשי המקלט (סעיפים 11, 12 לתצהירו), ובחקירתו אף הוסיף כי הלך לחדש את הויזה אבל אמור לו שהסתיימה ושבלי ויזה לא יוכל לעבוד (עמ' 2 ש' 24-26).
גרסתו של התובע בדבר נסיבות סיום העסקתו הייתה מהימנה עלינו ואף לא נסתרה.
עמדתנו היא, כי סיום עבודה בשל סיום תקופת האשרה עולה כדי נסיבות המצדיקות קבלת פיצויי פיטורים (וראו גם ע"ע 145/07 אוגוסטין גדיק נ' אהרון המל, מיום 9.12.07 המשתית את הזכות לקבלת פיצויי פיטורים בסיום תקופת האשרה על סיום חוזה לתקופה קצובה המזכה בתשלום פיצויי פיטורים).
בנסיבות הללו זכאי התובע לפיצויי פיטורים. שכרו הממוצע על פי 12 תלושי השכר האחרונים שהוצגו עמד על 4,554 ₪. לפיכך זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך 16,698 ₪.
- לסיכום התובע זכאי לסכומים הבאים:
פדיון חופשה 3,400 ₪.
דמי הבראה 1,978 ₪.
דמי חגים 3,089 ₪.
תוספת ותק 845 ₪.
פנסיה 11,821 ₪.
קרן השתלמות 3,258 ₪.
החזר ניכויים 6,605 ₪.
פיצויי פיטורים 16,698 ₪.
סה"כ 47,694 ₪.
הסכום יועבר לידי ב"כ התובע תוך 30 יום מקבלת פסק הדין ובכפוף לאמור בסעיף 70 להלן.
חובת הקטנת הנזק
- מתן פסק דין בהעדר הגנה נגד וורקה אינו חוסם את התובע מלתבוע זכויותיו אף מצוות 3, יחד ולחוד. ברי, כי אין כוונת הדברים שהתובע יוכל להיפרע פעמיים במלוא סכום התביעה, מכל אחת מן הנתבעות.