מסקנות חוות הדעת של הגב' פליאה אלבק היו, שמדובר במקרקעין שהם "רכוש ממשלתי"/ "מקרקעי מדינה", אשר הוכרזו ככאלו; ואין כל הוכחה שטרם הכרזתם הם היו קרקעות פרטיות, אשר נרכשו על ידי יהודים.
בחוות דעתה מיום 8/8/1989 של הגב' פליאה אלבק היא הבהירה את הדבר במפורש:
"... לא נאמר בהחלטת הממשלה שהיישוב מוקם על קרקע פרטית...
... חוות דעתי היא שלאור החלטת וועדת העררים הקרקע היא בבעלות המדינה..."
עו"ד משה גליק אשר ייצג את חברת ברטורא בע"מ ובעלי מניותיה, ידע והכיר היטב מצב עובדתי ומשפטי זה, ולא בכדי הוא התבקש להעיר את הערותיו לטיוטת "חוזה המכר"; ובהתאם להערותיו תוקן ה"חוזה" בטרם חתימתו.
דא עקא, שבמסגרת ערר 26/05 ניסו חברת ברטורא בע"מ ובעלי מניותיה, לרבות שמואל עינב, בעזרה ובייצוג של עו"ד משה גליק, לשנות עובדות ומצב משפטי ידוע זה, תוך הסתמכות על מסמכים שגויים שנכתבו בטעות, ללא בדיקה מספקת של העובדות; על אף ידיעתם שמסמכים שגויים אלו, אינם משקפים את המצב העובדתי והמשפטי של המקרקעין.
המסמכים השגויים עליהם הסתמכו הנתבעים בטיעוניהם, הם אלו:
--- סוף עמוד 35 ---
א. החלטת "ועדת חריגים" מיום 21/7/1993 כפי שמוצאת את ביטויה במכתבו של סא"ל יאיר בלומנטל לעו"ד משה גליק.
"ג. הרשאה לתכנון – גבעת אהוד
הבקשה למתן הרשאה לתכנון בגבעת אהוד נדונה בועדה, ההחלטה כדלקמן: מאחר והמדובר בקרקע פרטית, אשר הוכרזה כרכוש ממשלתי על פי בקשת מי שרכש אותה אך התקשה ברישומה, ואין המדובר באדמת מדינה, מאושר לתת הרשאה לתכנון (במסגרת הקצאה). עם זאת אין במתן ההרשאה משום פטור מהעלאת התכנית, אשר תוכן לאחר ההרשאה, לדיון בועדה ע"מ שתיבחן על פיה קריטריונים של הועדה לאישור המשך הליכי תכנון."
(עמ' 253 למוצגי התובעת)
ב. מכתבו של עו"ד יעקב שטיינמץ מיום 18/1/1994 בו הוא כותב במענה למכתביו של עו"ד משה גליק:
"הנדון: אדמות הקרן לגאולת הקרקע
הריני לאשר קבלת מכתבך מיום 5.1.94 מיום 9.1.94.
ההקצאות המוזכרות במכתביך הם רכוש פרטי מנוהל ע"י הממונה."
(עמ' 263 למוצגי התובעת)
ג. בקשת המחיקה אותה הגישה פמת"א ביום 6/12/2000 בה"פ 943/00 שדנה בסכסוך בין הטוענים לזכויות במקרקעין שבגבעת אהוד, בהסתמכה על המסמכים השגויים דלעיל: